האם ללמוד את מה שחלמת עליו מילדות? או אולי את מה שהכי מבוקש עכשיו בשוק?
האם להתחשב במה שאומרים ההורים, בני המשפחה או החברים?
איך תדע מה מתאים לך? הרבה דברים מעניינים אותך, אבל אתה לא בטוח מה מביניהם יתאים לך ביותר...

את או אתה לא לבד. שאלות כאלו שואלים את עצמם צעירים רבים, הנמצאים בתהליך של בחירת לימודים אקדמיים, תהליך שהינו מפחיד ומרתק כאחד.

ממה נובע הפחד? הפחד נובע מתחושת אי-הוודאות: האם תצליח בבחירה שלך? האם תאהב את התחום שבחרת ללמוד? האם יהיה לך מעניין לעבוד במקצוע? האם תעניק לעצמך, בסופו של דבר, את רמת החיים שאתה שואף להשיג? מה יהיה המחיר הכלכלי והרגשי אם תעשה טעות? יחד עם כל הספקות, זהו תהליך מרתק ומלא תקוות. זוהי תחילתה של דרך חדשה, זהו שלב מלהיב בחיים. אתה מצפה ללמוד נושאים חדשים ומעניינים ולגלות עולמות מגוונים, ללמוד מקצוע שתוכל לעבוד בו ולהרויח ממנו בעתיד.

כיצד מתחילים?
אז איך להתחיל את התהליך המורכב, של בחירת לימודים לקראת מקצוע? רצוי להתחיל בחיפוש מידע באינטרנט ולברר מהן אפשרויות הלימודים. לשם כך רכזנו קישורים והסברים לתוכניות לימודים אצלנו באתר שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.
כמו כן, לכל מוסדות הלימוד יש אתרים מפורטים ובהם מידע אודות מסלולי הלימוד ותנאי הקבלה. תוכל להעזר בדף אוניברסיטאות ומכללות, בו יש קישורים לאתרים של מוסדות הלימוד.

כל מוסד עושה את המקסימום כדי ללכוד את תשומת ליבך. ניתן לראות את כל האתרים כשוק גדול וצבעוני של הצע וביקוש בתחום הלימודים האקדמיים. אתרי המוסדות ופירוט מסלולי הלימוד הרבים, יכולים לתת לך הרגשה של הצפה במידע. אפשר בקלות להתייאש ולטבוע... אבל, אתה חייב להתמקד במטרה. לא כדאי לאחר את ההרשמה ואולי גם יהיה צורך לעשות השלמות, ללמוד ידע נדרש לפני תחילת הלימודים.

הקשיים שבדרך
באיזה תחום לבחור? מהו הכיוון? ההתלבטויות הללו הן התלבטויות קשות. להחלטה נכנסים שיקולים רבים. חשוב לזכור כי בלימודים האקדמיים - מה שמתאים לחברים שלך, לא בהכרח מתאים גם לך. גם התשובות אינן חד-משמעיות. האם כדאי להשקיע "שוב" בפסיכומטרי כדי להתקבל לאוניברסיטה או ללמוד במכללה? האם כדאי ללמוד לתואר ב.א (ראשון)? האם ללמוד מקצוע הדורש מ.א. (תואר שני)? האם עדיף ללמוד מקצוע "בטוח" כמו מהנדס? מהן אפשרויות הקידום בכל מקצוע ומקצוע?

איך להחליט מה כדאי לך ללמוד? איך לבחור מבין כל האפשרויות?
בהחלטות מכריעות בחיים יש מאבק פנימי בין רגשות ושיקולים הגיוניים. למשל, רגשית אתה רוצה ללמוד אמנויות, בגלל הכשרון ומאהבת האמנות, וכי חשוב לך לעסוק בנושאים שאתה אוהב לעשות. אולם שכלית, ההגיון אומר לך ללמוד מקצוע 'פרקטי' 'מעשי' כמו מדעי המחשב או הנדסה, כי בתחומים אלו יש סיכוי גבוה יותר למשרות בעלות מעמד והכנסה גבוהה.

ההחלטה על לימודים הינה החלטה שונה מסוג ההחלטות שקבלת בעבר. עד כה היה עליך לבחון מצב קיים ולבחור דרך פעולה מתוך טווח אפשרויות מצומצם יחסית. למשל, אילו מקצועות להרחיב לבחינות הבגרות. החלטות כאלו היו מאוד ספציפיות וממוקדות לעומת ההחלטה על מקצוע לחיים.

כיום, עליך להתמודד עם החלטה מורכבת- מה ללמוד?. החלטה זו כוללת שיקולים רבים וגם דורשת תכנון לטווח ארוך. בחירת תחום הלימודים האקדמיים היא בחירה מתוך מגוון אפשרויות רחב ולא תמיד ברור מהו המקצוע או העיסוק המדויק הנגזר מלימודים אלו. זהו הזמן המתאים לחשב את צעדיך לשנים הבאות, על כל המשמעויות הנובעות מכך. תכנון העתיד שלך נעשה בתנאים של אי וודאות רבה: י וודאות לגבי התאמת כיוון הלימודים לך, אי וודאות לגבי הצלחתך בו.

זוהי החלטה שתוצאותיה ניכרות בטווח הקצר והארוך והשלכותיה רבות. בעקבות ההחלטה נדרשת השקעה של מאמצים ומשאבים רבים. לכן, החלטה זו צריכה להיות הבחירה הנכונה והמוצלחת ביותר שלך.

פרט לשאיפות ולרצונות שלך המושקעים בהחלטה, גם הסביבה הקרובה הכוללת בני משפחה וחברים קרובים, מעבירה לך מסרים חזקים. לעיתים קרובות ההורים תולים בך ציפיות רבות ואף משמיעים דעות ורעיונות לגבי לימודיך ועתידך המקצועי. להורים יש נסיון חיים רב, אולם האם נסיון זה רלוונטי עבורך? האם השיקולים שלהם זהים לשלך? האם המקצוע שהם מאמינים, כי הוא נועד לך, אכן מתאים בעיניך? לא בהכרח.

כיצד מחליטים
נחזור לשאלה שאיתה פתחנו - איך לקבל החלטה שתהיה מתאימה לך? אם התחלת בחיפוש מידע באינטרנט יש ברשותך עכשיו מידע רב על מגוון האפשרויות ללימודים אקדמיים. עתה כדאי לשקול כל אפשרות מול הרצונות שלך, מול יכולות הלמידה שלך ומול מגוון השיקולים החשובים לך. איך תדע אם זוהי ההחלטה הנכונה?

פניה ליעוץ מקצועי יכולה להתיר את הסבך ולהקל על ההחלטה. כמו בתחומים אחרים בחיים, יעוץ לימודים מיומן ואובייקטיבי יכול לעזור לך בתהליך ההחלטה. מטרת הייעוץ היא להקטין את אי הוודאות הרבה שבתהליך ההחלטה. ביעוץ תקבל הכוונה מיועצים בעלי נסיון מקצועי, המכירים את מגוון האפשרויות, שידעו לשאול את השאלות הנכונות ולברר את הכיוונים המתאימים לך. במהלך הייעוץ יוצגו בפניך חלופות אפשריות, יובהרו יתרונותיהן וחסרונותיהן ותקבל מידע נוסף. כלומר, תהליך הייעוץ יעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה על המקצוע המתאים לך וגם ימקד אותך במסלול הלימודים המתאים.

לסיכום: ההחלטה מהו המקצוע ומהו מסלול הלימודים המתאים לך, היא החלטה אישית הנעשית בהקשרים חברתיים. החלטה זו משפיעה רבות עליך ועל העתיד שלך. הבנת המאפיינים של החלטה מורכבת ומיוחדת זו תסייע לך להגיע להחלטה הנכונה מבחינתך. החלטה נכונה הינה החלטה המתחשבת במגוון השיקולים האישיים, הכוללים שיקולים רגשיים, כלכליים, חברתיים ואחרים.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

צעירים רבים בשנות העשרים לחייהם, חווים קשיים בבחירת מסלול לימודים גבוהים שיוביל אותם למקצוע ולקריירה, גם ללא קשיי למידה. זוהי בחירה מורכבת וקשה, המושפעת משיקולים רבים, אך יחד עם זאת היא מרגשת וכוללת ציפיות ותקוות לעתיד. רבים מהמקצועות הנחשקים היום דורשים השכלה גבוהה.

לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז מוסיפים לעיתים דאגות. חלק מבעלי לקויות הלמידה אוחזים בזכרונות לא נעימים משנות הלימודים בבית הספר, והם חוששים כי הלימודים הגבוהים יגרמו להם מצוקה ותיסכול דומים. חלקם חוששים שלקויות הלמידה שלהם יהוו מכשול וימנעו מהם להצליח באתגרים שיציבו הלימודים הגבוהים. האם החששות מוצדקים? האם קושי בלימודים בתיכון מנבא חוסר הצלחה בלימודים אקדמיים? לא בהכרח.

חלק מחששותיהם של הצעירים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב מוצדקים – יכולות הלמידה שלהם אכן נמוכות יחסית והלימודים הגבוהים יהיו קשים יותר עבורם מאשר לרוב האוכלוסייה. עם זאת, חשוב להדגיש שאין קשר בין לקויות למידה לבין אינטלגנציה או כישורים אחרים. חלק ניכר מבעלי לקויות הלמידה הם צעירים מוכשרים שהלקות והחרדות הנלוות לה מונעות מהם להביא את יכולותיהם לידי ביטוי.

בעלי קשיי למידה או ריכוז, שלמדו להתמודד עם מגבלותיהם, מגיעים לעיתים להישגים גבוהים יותר מאשר אנשים "רגילים". לדוגמא, מחקר (שנערך בבריטניה) העלה כי חלקם של העשירים בעלי הפרעות קשב וריכוז גבוה בצורה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיה.

כאשר מתייחסים ללקות כחלק אינטגרלי של האדם ומביאים בחשבון גם את היתרונות, אפשר להגיע להישגים אקדמיים ניכרים. הדוגמא המפוסמת ביותר היא אלברט איינשטיין, שלא הצליח בלימודיו בתיכון אלא במתמטיקה ובפיזיקה בלבד. אנשים המודעים ליכולותיהם, למגבלותיהם וגם לדרישות המערכת בה הם ילמדו, יכולים אפילו להצטיין בלימודים וישנם מתייעצים שלנו המעידים על כך.

הלימודים האקדמיים אינם מהווים השכלה כללית כמו בתיכון. גם אם היתה לך בעיה במתמטיקה או בעיה של התבטאות בכתב בתיכון, אפשר למצוא את המקצוע בו לא תחוש את המגבלות בצורה יומיומית. יחד עם זאת, לימודים אקדמיים נעשים במסגרת קשיחה יחסית, שבה יש להשלים משימות, שלעיתים הן קשות יותר לבעלי לקויות למידה, הן לקראת הלימודים והן במהלכם. לכן, דרוש תיכנון מה ללמוד, היכן ללמוד וגם למצוא פתרונות לשאלה איך ללמוד.

כדאי לתכנן את הלימודים ביתר הקפדה תוך העזרות בהכוונה ויעוץ מקצועי, בגלל המחירים הכלכליים והנפשיים הכרוכים בכך. ליועץ מקצועי, המתמחה בפתרון התלבטות של צעירים בעלי לקויות למידה ובעלי הפרעות קשב יש ידע וניסיון רלוונטי שיכול לעשות את ההבדל.

תהליך יעוץ והכוונה ללימודים המיועד למתמודדים עם לקויות למידה מתחיל באבחון, שמטרתו לאתר את נקודות החוזק והחולשה, את היכולות, הציפיות, השאיפות, המטרות והכישורים של המתייעץ. לבעלי לקויות למידה, כמו לכל צעיר אחר, יש נקודות חוזק, שיכולות לעזור להם להתמודד עם הקשיים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהקושי. צעירים רבים בעלי לקויות למידה אינם מודעים לקושי המדויק שמפריע להם. אם אתם בעלי לקויות למידה, או קשיי קשב וריכוז, הכוונה מאיש מקצוע תלמד אתכם מהו הקושי שלכם ואיך ניתן להתמודד איתו. בסוף התהליך תדעו עם מה אתם יכולים להתמודד ואיך, תדעו האם כדאי להשקיע בשיפור הישגים לימודיים (בגרות, פסיכומטרי) והחשוב מכל - תבחרו את המקצוע המתאים לכם, זה שיביא לידי ביטוי את החוזקות ויעקוף את החולשות.

'אחרי החגים'... מי לא מכיר את הביטוי הישראלי כל כך, אחרי החגים...

כל כך הרבה פעמים שמעתי את התירוצים האלו, וגם את הקושי הגלום בהם:
'חשבתי שאסע לטיול הגדול ובמהלכו אבין מה אני רוצה ללמוד - והנה, עברה שנה, חזרתי לארץ ועדיין אין לי מושג'... וגם 'אחרי השחרור, מיד התחלתי עבודה מועדפת והייתי עסוק בלחסוך כסף, עבדתי משמרות כפולות, שעות נוספות, אבל כל הזמן לא הייתי מסוגל להתמודד עם השאלה המרכזית - מה אני הולך ללמוד?'.
נשמע מוכר?

ההחלטה על לימודים ומקצוע היא החלטה גדולה וחשובה, עם הרבה שיקולים ופרמטרים: מה מתאים לי ללמוד? במה אעבוד בעתיד? באיזה תחום אוכל לממש את היכולות והכשרונות שלי? באיזה תחום אוכל להרוויח ולאפשר לעצמי את רמת החיים שאני רוצה?

באופן טבעי, כשאנחנו לא יכולים או לא רוצים להתמודד עם משהו, אנחנו דוחים אותו... את ההחלטות החשובות, ה'כבדות יותר', כמו ההחלטה על לימודים אקדמיים, אנו דוחים למועד בלתי מוגדר, בלתי ידוע ולא מחייב. כמה זה אופייני לנו...

האם אני מביא בחשבון את המחיר הגבוה של 'להחליט לא להחליט' מה המשמעות של בזבוז הזמן והכסף בחיפושי עבודה, בעבודה משעממת שהיא מתחת ליכולותי? מה החשיבות של להתחיל לעשות דברים משמעותיים החיים?

דוקא עכשיו, בתקופת 'החגים', יכול להיות הזמן המתאים להתמודד עם ההחלטות הגדולות ולא לדחות אותן: מה ללמוד? איפה ללמוד?

דווקא בתקופת החגים יש יותר זמן פנוי - נצלו אותו לחיפוש מידע באינטרנט ובמקורות אחרים. למשל, הכנסו לאתר שלנו, שנהר - הדרכה ויעוץ ללימודים, וקראו אודות המקצועות והשכר המקובל בהם במשק.

את הארוחות המשפחתיות תוכלו לנצל להתייעצות עם בני המשפחה: שוחחו עם הקרובים שביום יום לא יוצא לכם לפגוש, הוועצו עימם והיעזרו בניסיון החיים שלהם. למשל, אם אתם שוקלים ללמוד הנדסה, שוחחו עם הדוד המהנדס על יום העבודה שלו, מה הוא אוהב במקצוע שלו ומה הקשיים.
דברו גם עם אחים ובני דודים בגילכם, שכבר לומדים או נרשמו ללימודים אקדמיים - שמעו את החויות שלהם.

הקדישו זמן לחשיבה ולעיבוד המידע שאספתם וקיבלתם.
ערכו רשימה, רצוי בקובץ. הרשימה תסייע לכם לראות איזה מידע נוסף חסר לכם, האם עליכם לברר פרטים נוספים אודות תוכנית הלימודים ותנאי הקבלה, או לפנות ליעוץ (מה מתאים לך) והכוונה (ואיפה לומדים את זה) ללימודים

כך תנצלו את תקופת החגים כדי להתקדם לקראת ההחלטה מה ללמוד, תקבלו תמיכה מקבוצת התמיכה הטבעית שלכם - חברים ובני משפחה - ותהנו מההתקדמות לקראת השגת היעדים שלכם בחיים, במקום שוב לדחות אותם.

בהצלחה!
צוות שנהר - הדרכה ויעוץ ללימודים

מה תפקיד הלימודים לפני האוניברסיטה
הלימודים מתחילים בימינו כבר בגיל צעיר, עם הכניסה לבית הספר. אין לראות זאת כמובן מאליו שכן בימים עברו נטלו הילדים חלק בעול הפרנסה, ורכשו כישורים מעשיים על מנת לסייע להוריהם. לימודי הילדים כיום כוללים השכלה בסיסית בתחומים מגוונים: קריאה, כתיבה, שפות זרות, מתמטיקה ועוד. אלו הם תחומי ידע חיוניים להשתלבות בעולם המודרני. מלבד זאת מקנים הלימודים בבית הספר הרגלי למידה חשובים שישמשו את הילד בהמשך דרכו. כבר בשלב בית הספר מתאפשרת לילדים בחירה בתחומי העמקה והתמקצעות. חלק מחטיבות הביניים מאפשרות שיעורי בחירה, ובשלב התיכון יש לבחור אלו מקצועות בגרות להרחיב. זהו השלב הראשוני של ההתמקדות בתחום ידע מסוים.

לאחר השלמת שתים-עשרה שנות לימוד ותעודת בגרות לא תם מסלול רכישת ההשכלה. עד לפני עשורים ספורים היה מקובל לרכוש מקצוע מייד עם תום השירות הצבאי, בהכשרה קצרה, ולהשתלב בשוק העבודה. השכלה גבוהה הייתה נחלתם של מעטים. כיום המסלול השכיח שעוברים הצעירים כולל לימודי תואר ראשון. לשם ההשוואה: ב-1960 התחילו פחות מ-5,000 סטודנטים את לימודי התואר הראשון, ב-2010 החלו יותר מ-50,000 סטודנטים את לימודיהם. למרות הנורמות החברתיות, גם ההחלטה ללמוד לימודים גבוהים אינה מובנת מאליה ודורשת ביצוע של בחירה מושכלת. ישנם כיום בוגרי תואר ראשון רבים מצרכיו של השוק. במקביל, ישנו מחסור בבעלי הכשרה טכנולוגית המאפשרת הפעלת, תיקון והתאמת מיכשור. בחירה בלימודי תואר ראשון היא אמנם מקובלת חברתית, אך אינה מחויבת המציאות, שכן גם לימודי תעודה יאפשרו רכישת מקצוע ויספקו פרנסה.

לימודים לרכישת מקצוע
לאחר שנערכים השיקולים המתאימים, ומתקבלת ההחלטה להמשיך ללימודים גבוהים או ללימודי תעודה, עומד הצעיר בפני החלטות נוספות. ראשית, עליו להחליט מה הוא רוצה ללמוד ולשם מה שנית, היכן ללמוד, ושלישית, מתי ללמוד. החלטות אלו הן החלטות עצמאיות ומשמעותיות, שישפיעו על עתידם של הצעירים שעומדים בפניהן.

ישנם צעירים המתקשים בקבלת החלטות אלו. הבחירה נתפסת בעינהם כהרת גורל, והם מעדיפים לדחות את ההחלטה ואת הלימודים, למועד לא ידוע. למעשה, גם הבחירה "לא להחליט" היא החלטה בפני עצמה, וככזו יש לה השלכות, כלכליות בעיקר. דחיית שלב רכישת המקצוע מגדילה את מספר שנות העיסוק בעבודות מזדמנות ומקטינה את מספר שנות הקריירה. במצב של קושי בקבלת ההחלטה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. גורם נוסף לדחיית הלימודים, מלבד הקושי להחליט, יכול להיות ספי הקבלה הגבוהים במוסדות להשכלה גבוהה. צעירים רבים משקיעים מזמנם על מנת לשפר את הישגיהם עד לרמה הנדרשת ללמידת המקצוע בו הם מעונינים. זוהי השקעת זמן לגיטימית וחשובה, כל עוד היא נעשית לשם הגעה למקצוע המתאים לצעיר. יחד עם זאת, ישנם צעירים המשקיעים זמן ומאמץ לריק, שכן יכולותיהם אינו מאפשרות להם להגיע להישגים הנדרשים. גם במצב כזה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי, על מנת לבחון האם "המקצוע הנכסף" הוא אכן המקצוע המתאים ביותר, והאם ישנן אלטרנטיבות מתאימות יותר.

לימודים לבעלי מקצוע
לימודי המקצוע הפורמליים מעניקים רק את יסודות המקצוע. רכישת הידע ממשיכה לכל אורך הקריירה. לדוגמא, מהנדס המסיים את לימודי ההנדסה יודע רק כרבע מהידע שיצבור במהלך שנות עבודתו, רופא יודע רק חמישה אחוז מהידע עם תום לימודיו.
הידע יכול להירכש בדרכים מגוונת. דרך אחת היא באמצעות לימוד עצמי, מחקרי, הכולל חיפוש וצריכת מידע במאגרי הספריות ובאינטרנט. דרך אחרת יכולה להיות לימוד קורסים והשתלמויות, או המשך ללימודים מתקדמים. ישנם תחומים הדורשים הכשרה מעשית (סטאז' והתמחות) בתום הלימודים, על מנת לעסוק בהם. בתחומים אחרים נלמדים רזי המקצוע באמצעות התנסות מעשית לא פורמלית. כלומר, מתוך עבודה לצד מומחים בתחום, התבוננות בעבודתם וקבלת הדרכה מהם.

צעיר בתום לימודיו הוא בעל ידע רחב וכללי בתחום המקצועי שלו. עם התפתחות הקריירה, הוא ילך ויתמקצע בתת-תחום מסוים שבו יבחר, וירכוש ידע ממוקד רב. ההתמקדות נעשית באמצעות רצף של בחירות הקובעות את אופייה של הקרירה.

למידה מתמדת היא חיובית, מוסיפה עניין וגיוון למקצוע, ומאפשרת צמיחה והתקדמות. יחד עם זאת, לפעמים "לא עומדים בקצב". למשל, מצב בו נכנסת טכנולוגיה חדשה לתחום מסוים וחלק מבעלי המקצוע אינם מצליחים או אינם מעונינים ללמוד כיצד להשתמש בה. במצב כזה ניצב האינדיבדואל, שוב, בפני בחירה: האם ללמוד בכל זאת את הטכנולוגיה? האם לבצע שינוי בתוך התחום המקצועי ולבחור בכיוון התקדמות והתמקצעות חדש? האם לנצל את ההזדמנות לשינוי קריירה מקיף?

סיכום
הלימודים הפורמליים והבלתי פורמליים מהווים חלק משמעותי מחייו של אינדיבידואל בעידן המודרני. הם מאפשרים התפתחות, צמיחה ושינוי, ובמקביל מעמידים את האדם בפני החלטות מרובות לאורך חייו המקצועיים. בין אם האדם עומד בתחילת דרכו, לפני לימודי הבסיס, בין אם הוא בעיצומה של הקריירה בעודו מבסס את כיוונו האישי המקצועי בתחום ובין אם הוא בסופה של קריירה אחת ולפני תהליך של שינוי קריירה או לימודי העשרה, בחירות בנוגע ללימודים מהוות מרכיב חשוב בחייו. בחירות אלו ישפיעו על עתידו ויאפשרו התקדמות ושינוי, ועל כן יש לבצען מתוך שיקול דעת, מחשבה מעמיקה ולעיתים באמצעות קבלת סיוע וייעוץ.

המצוקה של רבים מול המבחן הפסיכומטרי היא ברורה. קשה לקבל ציון מתאים במבחן כדי להתקבל לאוניברסיטה. אנו פוגשים כל יום אנשים שצריכים להתמודד עם תנאי הקבלה ללימודים האקדמיים. ישנם אפילו צעירים רבים המשקיעים שנים בנסיון להצליח במבחן. הפסיכומטרי, הופך לעיתים להיות מטרה בפני עצמה והמטרה, לימודים אקדמיים ומקצוע מתאים, מתרחקת.

כיום, אנו נמצאים בעידן, בו הביקוש להשכלה גבוהה גדול ממספר מקומות הלימוד באוניברסיטות. להגדלת כמות הלומדים יש עלויות רבות, ביניהן - הכורח בהעלאת שכר הלימוד במוסדות האקדמיים. יש חשש כי מחירים גבוהים ללימודים האקדמיים יחריפו עוד יותר את הניכור בחברה הישראלית וכי ההשכלה הגבוהה תהיה נגישה לעשירים בלבד.

יש מדינות עשירות כמו יפן או צרפת, בהן ציוני הבגרות מאפשרים כניסה ללימודים אקדמיים (באופן מדורג, ציונים גבוהים לאוניברסיטאות וציונים טובים ובינוניים - למכללות) אבל בישראל סביר, שמבחינה תקציבית, המדינה (המממנת לפחות מחצית משכר הלימוד של כל סטודנט במוסדות המתוקצבים על-ידה) אינה מסוגלת לממן כניסה פתוחה של כל מועמד בעל תעודת בגרות ללימודים האקדמיים, מטעמים תקציביים. כמו כן, כניסה פתוחה לבעלי תעודת בגרות אינה מתאפשרת גם בידיעה שרבים מבעלי הזכאות לבגרות לא יעמדו בדרישות האקדמיות של שנה א` באוניברסיטה. גם שיטות אחרות, לא הוכיחו את עצמן כטובות יותר במיון המועמדים המתאימים ללימודים אקדמיים.

במחקרים שנערכו ע"י פרופ' רות בייט מרום ואחרים נמצא, כי תעודת הבגרות לבדה אינה מנבאת מהימנה של הצלחה בלימודים האקדמיים. למרות זאת, לפני מספר שנים, האוניברסיטאות ניסו ליישם את ציוני הבגרות בלבד, כתנאי קבלה. זה נקרא `מצרף` - מדד שכלל ציוני בגרות במקצועות מסוימים יחסית לממוצע הבגרות הכולל. שיטה זו הובילה לכניסה ללימודים גבוהים של סטודנטים, שחלקם לא היו מסוגלים להתמודד עם המטלות האקדמיות ונשרו מהלימודים, כולל במקצועות חיוניים כמו רפואה, סיעוד ומקצועות חיוניים אחרים. מניסוי זה התברר כי ציוני בחינות הבגרות בלבד, אינם כלי ממיין יעיל לאוניברסיטה.

במחקרים הנ"ל נמצא גם, כי הציון הפסיכומטרי בשילוב עם ציוני הבגרות מנבאים טוב יותר את ההצלחה של המועמדים בלימודים האקדמיים, ולכן נבחרה שיטה המשלבת את שני המדדים (בגרות ופסיכומטרי).

האם המבחן הפסיכומטרי מתאים לך? רוב המועמדים ללימודים אקדמיים מתיחסים למבחן הפסיכומטרי כאל 'כורח' שיש להבחן בו 'בלית ברירה' ולא מתוך רצון. זאת כיון שהמטרה – המקצוע האקדמי המתאים לך, מקדשת את האמצעים.לכן, רבים מעדיפים להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להתכונן היטב למבחן הפסיכומטרי ולעבור את רף הכניסה הנדרש. אך, אם הלימודים האקדמיים הם נושא חשוב עבורך, ואינך מתכוון להבחן במבחן הפסיכומטרי עליך לשים לב לשני נושאים: מצד אחד- אתה עלול להגביל את אפשרויות הלימודים הפתוחות בפניך ומצד שני – אתה עדיין יכול ללמוד מקצועות רבים באוניברסיטה הפתוחה או במכללות שאינן דורשות ציון פסיכומטרי, ולהגיע למקצוע המתאים לך בדרכים אחרות.

לסיכום, המבחן הפסיכומטרי נבחר כאחד משני המדדים המהווים תנאי קבלה ללימודים אקדמיים. כאשר המבחן הפסיכומטרי משוקלל יחד עם ציוני בחינות הבגרות, הוא כלי יעיל מבחינת האוניברסיטאות למיון מועמדים ולניבוי הצלחתם בלימודים. במידה ואינך מתכוון להבחן במבחן זה, אתה מגביל את אפשרויות הלימודים הפתוחות בפניך אך עדיין יכול ללמוד במוסדות שאינם דורשים מבחן זה.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

ציון ממוצע בגרות
בקרב תלמידי תיכון רבים רווחת התפיסה כי מספיק לשאוף לתעודת בגרות מלאה, ואין צורך בציון גבוה. זוהי תפיסה שגוייה. באמצעות בגרות מלאה תוכלו ללמוד לימודי עיצוב, למשל, בחלק מהמקומות, ותוכלו גם ללמוד לתעודת הנדסאי, אך אם ממוצע ציוני הבגרות שלכם אינו גבוה, לרוב, לא תוכלו ללמוד לתואר אקדמי, באוניברסיטה או במכללה.
לאוניברסיטה העברית, למשל, תוכלו להגיש מועמדות אם ממוצע הבגרות שלכם הוא 90 ומעלה. לשאר האוניברסיטאות תוכלו להרשם אם ממוצע הבגרות שלכם הוא 85 ומעלה. מעבר לכך, עמידה בסף הגשת המועמדות אינה מספקת. במקצועות המבוקשים מספר המקומות קטן יחסית למספר המועמדים. המועמדים שיתקבלו הם אלו בעלי ציוני ה"סכם" הגבוהים ביותר מתוך כל העומדים בסף. ציון "סכם" הוא ציון המשקלל את ציון הבגרות ואת הציון הפסיכומטרי.

האוניברסיטאות אינן חושפות את הנוסחא על פיה מחושב ציון זה, אך גם ללא הנוסחא ברור כי ככל שציון הבגרות גבוה יותר, כך נדרש ציון פסיכומטרי נמוך יותר. אם תרצו, למשל, ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית וציון הבגרות שלכם הוא 90, יהיה עליכם לקבל ציון פסיכומטרי של 690. עם ציון בגרות ממוצע של 95, ידרש מכם ציון פסיכומטרי 660, וממוצע בגרות של 100 יוריד את ציון הפסיכומטרי הנדרש ל-635. דוגמא נוספת - כדי ללמוד הנדסת מכונות בטכניון, יהיה עליכם לעמוד בציון סכם של 83. כדי להגיע לציון כזה, עם ממוצע בגרות של 91, יהיה עליכם לקבל 720 (!) בפסיכומטרי. אבל אם ממוצע הבגרות שלכם הוא 103, יספיק ציון פסיכומטרי של 660.

במכללות תנאי הקבלה גבוהים פחות, אך גם הן דורשות ממוצע בגרות מסוים, ואינן מסתפקות בזכאות לבגרות. כך, למשל אם ברצונכם להגיש מועמדות למסלול האקדמי של המכללה למנהל, עבור המסלול המבוקש של מנהל עסקים, יהיה עליכם להיות בעלי תעודת בגרות בממוצע 90 ומעלה (ופסיכומטרי בציון 580). על מנת להגיש מועמדות ללימודי הנדסה במרכז האקדמי רופין, יש לעמוד בממוצע בגרות 70 ללא בונוסים, כאשר תעודת הבגרות כוללת מתמטיקה ופיזיקה בהיקף חמש יחידות לימוד ובציון 70, בנוסף על פסיכומטרי בציון 580 לפחות.

מעבר לכך, יש לזכור כי ללימודים באוניברסיטה עדיין יש יתרונות רבים על פני לימודים במכללה, ואם יכולותיכם האישיות מאפשרות לכם קבלה לאוניברסיטה, כדאי לנצל זאת. חלק מהמכללות ה"נחשבות" הן מכללות פרטיות, אשר שכר הלימוד בהן עומד על כשלושים אלף ש"ח לשנה (בהשוואה לשכר לימוד של כעשרת אלפים ש"ח לשנה באוניברסיטאות), וזהו מחיר כבד לשלם על חוסר השקעה במבחני הבגרות...

הרכב מקצועות הבגרות
מתוך האמור עד כה משתמע כי יש לשאוף לציון גבוה ככל האפשר בכל מקצועות הבגרות. ככלל , הדבר נכון, אך מכיוון שישנם דברים נוספים, חשובים לא פחות, בחייכם, מלבד הלימודים, כדאי לחלק את ההשקעה בלימודים בתבונה.

ראשית, ישנם מקצועות שערכם היחסי בממוצע הבגרות גדול יותר. מקצועות שהבחינה בהם היא בהיקף חמש יחידות לימוד "שווים" פי שניים וחצי ממקצוע "רגיל", של שתי יחידות לימוד. מעבר לכך, עמידה במבחנים אלו בציון מסוים מעניקה "בונוס" של 20-30 נקודות. מקצועות בהם אתם נבחנים בהיקף של ארבע יחידות לימוד מעניקים גם הם "בונוס" של 10-12.5 נקודות. הבונוסים משתנים בין מקצועות הבגרות השונים, בין האוניברסיטאות ובין התארים השונים. למשל, על חמש יחידות פיזיקה תקבלו בונוס גדול יותר אם תרצו ללמוד הנדסה בטכניון, מאשר אם תחשקו בלימודי ספרות באוניברסיטת תל-אביב. לצורך המחשה - ציון 90 במבחן בגרות חמש יחידות במתמטיקה שווה ערך, ברוב המקומות, לציון של 115. מכיוון שלחמש היחידות משקל גדול בחישוב הממוצע המשוקלל, יכול ציון כזה "להקפיץ" את הממוצע.

שנית, ישנה משמעות לבחירת המקצוע אותו תלמדו בהרחבה, ולכן, כדאי לבחור להרחיב מקצוע המעניין אתכם, ושאתם סבורים כי יש סיכוי שתעסקו בתחום הדומה לו בעתיד. אין הכוונה, כמובן, לכך שעליכם לדעת כבר בגיל ההתבגרות "מה תעשו כשתהיו גדולים", אבל אם אתם חושבים על כיוון מסויים, כדאי להכין את הקרקע עבורו כבר מעכשיו.

למשל, אם אתם בעלי "ראש ריאלי" וסבורים כי יש סיכוי שתעסקו בעתיד במקצועות כגון הנדסה, מדעי המחשב או מדעים מדויקים, כדאי לכם לבחור להרחיב מקצועות מדעיים כמו פיזיקה או כימיה, וללמוד מתמטיקה בהיקף שאינו קטן מארבע יחידות לימוד. כך תוכלו לפתוח את האפשרות ללימודים אשר כוללים תנאים אלו בדרישות הקבלה שלהם. (למשל כל תחומי הלימוד בטכניון, הדורשים, כתנאי בסיסי, תעודת בגרות הכוללת ציון במתמטיקה ובאנגלית ברמה של ארבע יחידות לפחות או – מדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה, בו נדרשת פיזיקה בהיקף חמש יחידות).

לעומת זאת, אם ספרות והבעה הם מקצועות שאתם סבורים שתחום העיסוק שלכם יהיה קרוב אליהם, כדאי לכם להרחיב מקצועות אלו, או לפחות לדאוג לציון טוב בבחינות החובה בתחומים אלו. למשל, על מנת להתקבל ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, יהיה עליכם לעמוד בדרישה לציון 80 לפחות במקצועות הספרות וההבעה.

חשוב לציין שמלבד העמידה בדרישה לציונים מסוימים במקצועות בגרות מסוימים, עדיין יהיה עליכם לעמוד בציון הסכם, כלומר להיות בעלי ממוצע בגרות גבוה מספיק. עבור מי שיודע מהו אשכול התחומים בו ירצה לעסוק בבגרותו – מומלץ להרחיב את המקצועות הרלוונטיים. במידה ואינכם יודעים, תמיד תוכלו להשלים מקצועות בגרות נדרשים, בלימודים נוספים לפני הלימודים האקדמיים.


לסיכום, תעודת הבגרות היא שער הכניסה לעולם האקדמי, ועל כן כדאי לשאוף לתעודת בגרות איכותית, שתפתח בפניכם את האפשרויות המתאימות לכם. על מנת שתעודת הבגרות שלכם תהיה איכותית עליכם:
א) לשאוף לממוצע בגרויות גבוה, בעיקר על ידי השקעה במקצועות המורחבים (מתמטיקה, אנגלית ומקצועות בחירה).
ב) להרחיב מקצועות הרלוונטיים לתחומי העניין שלכם, בהם אתם סבורים שתרצו לעסוק בעתיד.

בהצלחה בבגרויות!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

איך בוחרים מגמות
המגמה המומלצת היא המגמה המעניינת אותך. כאשר לומדים מקצוע מעניין, המוטיבציה להשקעה גדולה יותר, ובדרך-כלל התוצאות והציונים גבוהים יותר. יחד עם זאת, כדאי לחשוב לטווח ארוך, כלומר לחשוב על העתיד וללמוד מגמה מוגברת בתיכון שתהיה דרישת קדם ללימודים אקדמיים. אפשר להתיעץ עם תלמידים בכיתות גבוהות יותר, או לקחת מחברת שלהם, לעיין בה ולראות אם אוהבים את החומר.

מתמטיקה ואנגלית
מתמטיקה ברמה גבוהה נדרשת למקצועות המדעיים. נדרש ידע במתמטיקה ברמה של חמש (5) יח"ל למקצועות כמו רפואה, הנדסה, חשבונאות, רוקחות. בטכניון נדרש, בדרך כלל, שילוב עם פיסיקה. כדי ללמוד ביולוגיה וכימיה רצוי חמש יח"ל מתמטיקה אולם אפשר גם ארבע (4) יחידות בציונים גבוהים.

אנגלית זהו מקצוע בסיסי ללימודים באוניברסיטה. רמה גבוהה נדרשת להצלחה גם במבחן הפסיכומטרי וגם באוניברסיטאות. האוניברסיטאות מקבלות ללימודים רק בעלי ארבע יח"ל אנגלית ומעלה.

ההחלטה על רמת הלימודים במתמטיקה ובאנגלית לא צריכה להלחיץ. כיום שיטת הלימוד היא מודולרית, כלומר מתחילים ב-5 יחידות לימוד, ואם רואים (בסוף כיתה י"א) שקשה מאוד, אפשר לעבור ל-4 יחידות לימוד. אם לא מצליחים בתיכון אפשר להשקיע ולהשלים אחרי הצבא, לפי הצורך, ל-4 או ל-5 יחידות.

מדעים מדויקים
במדעים כדאי ללמוד חמש 5 יח"ל בפיסיקה, אנגלית ומתמטיקה. בדרישות הקבלה למקצועות ההנדסה, יש אוניברסיטאות שמעניקות בונוס גבוה, עד 30 נקודות לבעלי חמש יח"ל במתמטיקה ובפיסיקה,.

ביוטכנולוגיה - היא בסיס להרבה מקצועות מדעיים והנדסיים. רבים מהבוגרים ממשיכים באוניברסיטה למגוון של תחומים, כמו: הנדסה ביו רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, וכמובן ביוטכנולוגיה לתארים מתקדמים.

שפת מחשב - היא כמו כל שפה חדשה, בגלל אופן חשיבה שונה, שצריכים להתרגל אליו (או לוותר על לימוד השפה...).

בתיכון מקצועי לומדים 15 יח"ל בנושא מסויים, לתעודת בגרות טכנולוגית. כלומר, השקעה רבה יותר במהלך הלימודים וקבלת תמונה מקיפה על התחום. יש בכך יתרון למי שרוצה להתמחות בנושא מקצועי כמו אלקטרוניקה, מכונות ומחשבים.

מדעי החברה
אפשר לשלב מקצוע בחירה מדעי אחד עם מקצוע הומני או אפילו תיאטרון בשביל הכיף ובשביל למצות את הנושא בתיכון.

למי שרוצה להיות מנהל, מקצוע הניהול בהחלט קשור למנהיגות, וכך גם מקצועות כמו מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה.

המקצוע "מדעי החברה" מזכה בבונוס של 20 נקודות באוניברסיטאות, לעומת סוציולוגיה ופסיכולוגיה לחוד.

במדעי החברה אפשר ללמוד בתיכון סוציולוגיה-פסיכולוגיה, העוסקים בחברה ובאדם, התנהגות חברתית, אישיות ועוד. סוציולוגיה-כלכלה, העוסקים בחברה ובמצב המשק, יחסי יצרן-צרכן-מדינה. כלכלה-מדע המדינה, העוסקים במצב המשק והיחסים בין שולטים ונשלטים, השתתפות פוליטית, דמוקרטיה ועוד. סוציולוגיה אפשר לשלב עם תקשורת. היכולות הנדרשות במקצועות מדעי החברה הן למידה של חומר עיוני רב, זיכרון, מתמטיקה ברמה של 3 עד 4 יח"ל (לכלכלה).

המגמות ההומניות כוללות הבעת דעה, זהו מאפיין של כל המגמות הקשורות בחשיבה, רעיונות, התנהגות של בני אדם וכל נושא שניתן לראות אותו במספר דרכים. הצורך בהבעת דעה הוא בדרך-כלל רק חלק קטן מהמקצוע וממבחן הבגרות. לא צריך להיות מודאגים ממנו, כיוון שבמהלך הלימודים מתרגלים לחשוב ולענות על שאלות בצורה זו.

הגיאוגרפיה המודרנית קשורה למקצועות כמו: מיפוי, בשילוב מערכות מידע ממוחשבות. גיאו-פיסיקה, חיזוי מזג האוויר, רעידות אדמה, גילוי שדות נפט וכדומה, הוראת הגיאוגרפיה, שילוב גיאוגרפיה וסוציולוגיה (סביבה וחברה), שמירת איכות הסביבה, למשל שימור חופים, שימור ערכי טבע.

פסיכומטרי
המבחן הפסיכומטרי הוא מרכיב חשוב בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות, בנוסף לתעודת הבגרות. רצוי ללמוד למבחן זה כאשר יש לכם זמן פנוי רב מאוד, אותו תצטרכו להשקיע בתרגול לקראת המבחן.
גם אם מתקשים בלימודים בתיכון או בהתכוננות למבחן הפסיכומטרי, כדאי להשקיע ולהוסיף עוד קצת מאמצים. יכול להיות שמאמצים אלו יעניקו לך את כרטיס הכניסה למקצועות הרצויים בעתיד.

סיכום
כדאי ללמוד את מה שאוהבים. עדיף לקבל ציונים טובים על פני לימוד של מספר רב מידי של יחידות לימוד לבגרות. כדאי להשקיע בלימודים ולהבין שציונים טובים הם תנאי הכרחי בקבלה לאוניברסיטאות ולמקצועות מבוקשים.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

חישוב הציון הכללי נעשה תוך שקלול של כל ציוני התחומים, כך שניתן משקל של 40% לפרק המילולי, משקל של 40% לפרק הכמותי ומשקל של 20% לפרק האנגלית.



החל ממועד אוקטובר 2011, יתווספו לתוצאות מבחן הפסיכומטרי שני ציונים כללים: ציון כללי בדגש הומני וציון כללי בדגש ריאלי. סך הכל יהיו שלושה ציוני תחומים ושלושה ציונים כללים.

להלן פירוט אופן החישוב של כל ציון כללי:



מדוע ייערך השינוי:
תלמידי פסיכומטרי רבים התלוננו עד כה: "אני בכלל רוצה ללמוד סוציולוגיה! מה זה חשוב אם אני מצליח לחשב רדיוס של מעגל?!", או לחילופין: "אני בכלל רוצה ללמוד מדעי המחשב! למה אני צריך לדעת מה זה פוזמק בשביל זה?!"
ואכן, ציון התחום הכמותי קשור יותר למדעי הטבע ולהנדסה (למשל) והציון המילולי קשור יותר למדעי הרוח ולמשפטים (למשל).
בעקבות כך הוחלט לחשב ציון ריאלי (כמותי) וציון הומני (מילולי), כך שהאוניברסיטאות יוכלו לקבל את המועמדים על סמך הציונים הללו.

אז איך אפשר לדעת באיזה חוג מתחשבים באיזה ציון?
נכון לעכשיו, אי אפשר.... האוניברסיטאות עדיין לא חשפו את המידע הזה, ולא ידוע איזה ציון ילקח בחשבון בהרשמה לחוג מסוים.
עם זאת, לפני שנכנסים ללחץ, כדאי לזכור שבכל מקרה, כל הציונים הכלליים לוקחים בחשבון את כל ציוני התחומים (גם אם הם נותנים להם משקלים שונים), ולכן כדאי להשקיע בכל התחומים, בלי קשר לחוג אליו אתם רוצים להירשם (כמו שעד היום השקעתם באנגלית, למרות שזהו תחום שמהווה רק 20% מהציון הכללי).
דבר נוסף שיש לזכור הוא שכל מוסד לימודים החליט גם בעבר, באילו ציונים להתחשב (למשל – יש מוסדות שהיו נותנים משקל גבוה לציון הכמותי עוד קודם. ציוני התחומים לא משתנים, ומוסדות הלימוד יכולים לשקלל אותם בכל צורה שהם בוחרים לעשות. גם הציונים הכלליים החדשים הם בגדר המלצה בלבד, והמוסדות לא חייבים להשתמש בהם באופן הזה.
לסיכום: לא להכנס ללחץ, אלא לשאוף, כמו קודם, לציון המקסימלי שניתן להשיג בכל אחד מהתחומים.


בהצלחה לכל הניגשים לבחינה הפסיכומטרית!

צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

א. איך "ייראה" פרק הכתיבה?
היקף הכתיבה שיידרש הוא 25-40 שורות בכתב יד, והזמן שיוקדש לכך הוא חצי שעה. הכתיבה שתידרש היא כתיבה עיונית ולא כתיבה אישית או סיפורית.
הפרק יכלול קריאה של קטע קצר, שעוסק בסוגיה מסויימת ואחר-כך הנחיה לנושא הכתיבה. בכתיבה תידרשו להתייחס לסוגיה שבקטע (או לסוגיה דומה), לגבש עמדה ולהביע אותה בצורה מנומקת. אפשר למצוא באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שתי דוגמאות למטלות כתיבה.
לא תהיה בחירה בין שאלות (על מנת שהנבחנים לא יבזבזו את זמנם בהתלבטות).

ב. סוגיות טכניות למטלת הכתיבה
מטלת הכתיבה תיכתב בכתב יד, בעיפרון, על גבי דף שורות שיועד לכך. רק נבחנים בתנאים מותאמים שיקבלו במפורש תנאי של כתיבה במחשב יוכלו לכתוב במחשב (כאן ניתן למצוא הנחיות להגשת בקשה לבחינה מותאמת).
ניתן להשתמש בדפים האחוריים של מחברת הבחינה לצורך כתיבת טיוטה. כמו כן, בדף השורות יהיו יותר שורות ממה שנדרש במטלה, כך שאפשר להשתמש גם בהן לטיוטה.

ג. איך ינתן הציון למטלה?
שני מעריכים יעריכו כל מטלה באופן בלתי תלוי זה בהערכתו של זה. המעריכים ייבחרו בקפידה ויעברו הכשרה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה. הערכת מטלות הכתיבה תיעשה בצורה אובייקטיבית והוגנת כך שהציונים במטלה ישקפו את מידת יכולתם של הנבחנים לכתוב כתיבה עיונית, ולא יושפעו מקריטריונים לא רלוונטיים (כמו טעם, סגנון, עמדות ורקע של הכותב שמתבטאים בכתיבתו). כל מעריך יעריך את המטלה בשני ממדים: תוכן ולשון.
(I) תוכן - התוכן יוערך על פי קריטריונים כמו: מידת הרלוונטיות של התוכן לנושא המטלה, המידה שבה הטענות מבוססות, ביטוי לחשיבה ביקורתית וארגון הכתוב.
(II) לשון – הלשון תוערך על פי קריטריונים כמו: בהירות, סגנון ההולם כתיבה עיונית, תקינות לשונית, דיוק בהבעה ועושר לשוני.
הציון על מטלת הכתיבה יהיה סכום ההערכות של שני המעריכים בשני הממדים. במקרה של פער ניכר בין ההערכות של שני המעריכים, המטלה תועבר להערכה שלישית.
כחצי שנה לפני תחילת העברת הבחינה במבנה החדש תפורסם באתר מטלת כתיבה, ולצידה כמה חיבורים שנכתבו בתגובה לה, בצירוף ההערכות שקיבלו והסבר למתן ההערכות. כמו כן יפורסם מדריך ההערכה שלפיו הוערכו החיבורים, בליווי דוגמאות והסברים.

ד. איך אפשר להתכונן לקראת המבחן?
כדאי לשים לב לשני הקריטריונים: תוכן ולשון. פתרו את השאלות לדוגמא של המכון הארצי, או נסו לכתוב חיבורים קצרים ביוזמתכם בנושאים שונים, ולאחר מכן בידקו את תשובותיכם. ברמת התוכן, שאלו את עצמכם: האם כל התוכן שלי רלוונטי? האם נימקתי את הטיעונים שלי? האם מבנה החיבור הגיוני וזורם? ברמת הלשון, שאלו את עצמיכם: האם המשפטים שלי ברורים? האם הסגנון מכובד? האם יש לי טעויות דקדוק? האם אוצר המילים שלי בא לידי ביטוי בכתיבה?
בקשו מחבר שאתם מעריכים את דעתו, או מהורה, לעבור על הטקסט שכתבתם ולבחון את אותן השאלות ששאלתם את עצמיכם. לאחר מכן בצעו "הערכת מצב" והחליטו מהם התחומים בהם אתם צריכים להשתפר. אם יש לכם טעויות דקדוק, חיזרו על חוקי הדקדוק, אם אוצר המילים שלכם דל – נסו לקרוא ספרים בעברית גבוהה, אם הטיעונים שלכם לא מנומקים – נסו לכתוב שוב ושוב חיבורים בנושאים שונים כשאתם שואלים את עצמיכם " מה בעצם אני רוצה להגיד ומה נותן לי את הזכות להגיד את זה?"
נסו לתרגל את עצמיכם בהבעה תקנית וברורה גם בחיי היום-יום. נצלו כל SMS, פוסט בפייסבוק או מייל כדי לחשוב: האם השפה שלי תקינה? האם ניקדתי נכון? האם המשפטים ברורים? האם יש מידע מיותר? האם המבנה זורם?
בנוסף, כדאי להכיר היטב את ההוראות למטלת הכתיבה, לענות על המטלות לדוגמא ולקרוא ביסודיות את ההערכות שניתנו למטלות לדוגמא ואת מדריך ההערכה.
ה. למה נוסף הפרק הזה?
עד כה בדק החלק המילולי בפסיכומטרי רק מיומנויות קריאה, בלי מיומנויות כתיבה. למעשה, שתי היכולות הללו חיוניות להצלחה בלימודים אקדמיים באותה המידה. עד כה לא נבדקה יכולת הקריאה משום שקשה להעריכה באופן תקף ומשום שבדיקתה דורשת משאבים רבים יותר (כלומר – בודקים "בשר ודם" ולא מכונת סריקה...). המכון הארצי החליט "ליישר קו" עם יתר מבחני המיון בעולם המערבי (כמו ה-SAT האמריקאי) ולהוסיף פרק כתיבה. לשם כך נערכו מחקרים ופותחה תשתית המאשרת הערכה מהימנה.

ו. מה משקל פרק הכתיבה בציון המילולי סופי?
משקל מטלת הכתיבה יהיה 25% מציון החשיבה המילולית, ושני הפרקים הסגורים בחשיבה מילולית יהוו 75% מהציון. לא תהיה דרך לדעת את הציון בפרק הכתיבה, כיוון שרק הציון המילולי הסופי יימסר לנבחנים.

ז. למה מקצרים את זמן הפרקים הקיימים?
כדי "לפנות זמן" לפרק הכתיבה, יקוצרו כל שמונת הפרקים האחרים ויוקצבו להם 20 דקות. בעקבות כך, מספר השאלות בכל פרק יקטן וחלק מהנושאים ירדו.

ח. איך תוכן הפרקים הקיימים יושפע מהקיצור?
מפרקי החשיבה המילולית יוצאו שאלות מהסוגים "מילים וביטויים" (אוצר מילים) ו"החלפת אותיות" (פ.ט.ל). שאלות אלו הוצאו מכיוון שהן גורמות למתכוננים לבחינה לשנן רשימות מילים ולתרגל מיומנויות שהרלוונטיות שלהן ללימודים האקדמיים נמוכה.
מפרקי החשיבה הכמותית יוצאו השאלות מהסוג "השוואה כמותית"
בפרקי האנגלית יקטן מספר השאלות, אך כל סוגי השאלות ישארו.

בהצלחה לכל הניגשים לבחינה הפסיכומטרית!

צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

על מנת לדון בשאלה האם כדאי לך ללמוד באוניברסיטה או במכללה יש להבין תחילה מהם ההבדלים בין שני סוגי המוסדות.
מבחינת הגדרה פורמלית: אוניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק תארים אקדמיים, בעוד מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה, אשר אינו רשאי להעניק תואר דוקטור, ולרוב אינו עוסק במחקר. שני סוגי המוסדות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ולכאורה אין הבדל בין התארים האקדמיים שהם מעניקים (כלומר בוגרי תואר ראשון, לדוגמא, זכאים לתואר B.A, הן אם למדו באוניברסיטה והן אם למדו במכללה).
כביכול, על סמך האמור ניתן להסיק כי עבור סטודנט לעתיד, אשר אינו מעוניין בלימודי דוקטורט, אין משמעות לבחירה בין לימודים באוניברסיטה ללימודים במכללה. אך למעשה קיימים הבדלים נוספים, אשר אינם פורמליים, שראוי וחשוב לתת עליהם את הדעת.

ראשית, יש להבחין בין מכללה מתוקצבת לבין מכללה פרטית. הבסיס של שכר לימוד אקדמי באוניברסיטה או במכללה-מתוקצבת הוא קצת יותר מעשרת אלפים ש"ח לשנה. לעומת זאת, מכללות פרטיות, אשר אינן מקבלות סיוע כספי מהמדינה, רשאיות לדרוש שכר לימוד לפי ראות עיניהן. כך, למשל, שכר הלימוד במסלול האקדמי של המכללה למנהל עומד, נכון להיום, על כשלושים אלף ש"ח לשנה. חשוב לציין, לשם הסרת ספק, כי הן המכללות המתוקצבות והן המכללות הפרטיות מעניקות תארים המוכרים ע"י המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).

שנית, תנאי הקבלה באוניברסיטאות הם לרוב גבוהים יותר מתנאי הקבלה למסלולים מקבילים במכללות. לעובדה זו השפעה גם על מידת היוקרה של התואר: ככל שתנאי הקבלה קשים יותר כך נחשב התואר יוקרתי יותר.

שלישית, יש לציין את מגוון מסלולי הלימוד המוצעים על ידי כל אחד משני סוגי המוסדות. למרות שהמכללות רשאיות לפתח תוכניות לימוד לתואר שני, רובן אינן עושות זאת והיתר מציעות מספר מצומצם מאוד של תארים שניים. גם מבחר התארים הראשונים שמציעות המכללות קטן ביחס לזה של האוניברסיטאות, ובדרך כלל כולל רק את המקצועות ה"מבוקשים".

רביעית, האוניברסיטאות, בניגוד למכללות, עוסקות גם (ויש שיטענו בעיקר) במחקר. כביכול, אין משמעות לעובדה זו עבור הסטודנט, אך למעשה, עצם העיסוק במחקר, גורם לכך שהמרצים באוניברסיטאות יעמדו בחזית המדע ובידיהם יהיה המידע העדכני ביותר. חשוב לשים לב לשני צידי המטבע – למרות שהעיסוק במחקר הוצג לעיל כיתרון לטובת המרצים באוניברסיטאות, ניתן לראות בו גם חיסרון. מתן הרצאות לסטודנטים אינו תחום העיסוק העיקרי של אנשי האקדמיה, ולעיתים הוא אינו בראש סדר עדיפויותיהם. לעומת זאת, מרצים במכללות, בייחוד במכללות הפרטיות, משתכרים תמורת הרצאותיהם בלבד ועל כן איכות ההרצאה תהיה חשובה להם ולמעסיקיהם.

חמישית, המכללות, לרוב, קטנות יותר, הן מבחינת סדר גודל פיזי והן מבחינת מספר תלמידים. הדבר מאפשר תחושת ביטחון ואינטימיות. לרוב, בעיקר במכללות הפרטיות, הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות יותר, מספר שעות התרגול רב יותר והיחס אישי יותר.

שישית, למרות שכביכול אין הבדל בין תואר B.A. של מכללה לזה של אוניברסיטה, שם המוסד שהעניק את התואר מופיע בתעודת הזכאות לתואר, ומקובל לציינו בקורות החיים. שני גורמים חשובים מייחסים משקל למוסד שהעניק את התואר: מעסיקים ומוסדות ההשכלה הגבוהה, בבואם לקבל מועמדים לתארים מתקדמים.
מעסיקים רבים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות, מכמה טעמים: מודעות לכך שתנאי הקבלה לאוניברסיטה גבוהים יותר, תפיסה של הלימודים באוניברסיטה כקשים יותר והעדפה לבוגרי מוסדות אשר המעסיקים עצמם מכירים ומעריכים.

יש לציין שחלק מהמכללות הולכות ובונות לעצמן שם בתחומים מסוימים (למשל: תחום מדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב-יפו), וניתן להניח שהדבר בא לידי ביטוי בתפיסת המעסיקים אותן. מבחינת הבדלי שכר, מצא מחקר מקיף שערכה המועצה להשכלה גבוהה (עמוד 58) כי במהלך ארבע שנים שחלפו מקבלת התואר, השתכרו בוגרי אוניברסיטאות 7-11% יותר מאשר עמיתיהם אשר למדו את אותו תחום-לימוד במכללה. אין להתייחס לנתון זה כאל שיקול מכריע, שכן הפערים משתנים בהתאם לתחום הלימוד (ישנם תחומים, כגון מדעי החברה, בהם הפער כמעט ואינו קיים) ובהתאם למספר השנים שחלפו ממועד סיום התואר.
גורם נוסף המייחס משקל למוסד בו נלמד התואר, הוא מוסדות הלימוד עצמם. לימודים מתקדמים מתקיימים בעיקר במסגרת אוניברסיטאית, שכן רק אוניברסיטה רשאית להעניק תואר שלישי (דוקטורט), ורוב לימודי התואר השני מתקיימים גם הם במסגרת זו. בקבלה לתארים מתקדמים, האוניברסיטאות נוטות להעדיף בוגרי אוניברסיטות, ולתת משקל למוסד בו נלמד התואר הראשון, ולא רק לציון התואר.

על סמך ההבדלים שתוארו עד כה, ניתן להסיק ולומר כי לימודים באוניברסיטה עדיפים על פני לימודים במכללה שכן יתרונותיהם רבים יותר. אך מסקנה זו, מעצם מהותה, אינה מתחשבת במארג המורכב של השיקולים ובייחודו של כל מקרה ומקרה. ברוב המקרים, אכן עדיפה אוניברסיטה, אך ישנם מקרים בהם למכללה יש יתרון..
על מנת לקבל החלטה לגבי סוג מוסד הלימודים (אוניברסיטה או מכללה), יש לקחת בחשבון את סוג התואר, את הנתונים האישיים אל מול תנאי הקבלה, את המוסד עצמו ואת היכולות האישיות. להלן דוגמאות למספר מקרים, בהם עדיף ללמוד דווקא במכללה.

ראשית, ישנם תחומי לימוד מסויימים, מעשיים יותר, אשר מומלץ ללמוד במכללה. באם מטרת הלימודים היא רכישת מקצוע ומיומנויות, התואר שמעניקות מכללות מסוימות יהיה מקיף, מקצועי ויישומי יותר מזה שתעניק אוניברסיטה. כך, למשל, לימודי תקשורת באוניברסיטה יכינו אותך להיות חוקר/ת תקשורת, בעוד לימודי תקשורת באחת המכללות המתמחות בכך (כמו המכללה האקדמית ספיר) יעניקו לך סדנאות מגוונות, שתאפשרנה התנסויות מעשיות ורכישת כלים לעיסוק בתחום. דוגמא נוספת היא לימודי קולנוע - תואר בקולנוע של אוניברסיטה יהיו עיוני במחציתו, בעוד תואר של מכללה יעסוק פחות בקורסים תיאורטיים. יתרון חשוב נוסף למכללות, במסגרת הדיון על תארים מעשיים, הוא במרצים, אשר רובם "אנשי-שטח", ולא "אנשי-אקדמיה". הלימודים לתואר עם גוון מעשי, במסגרת מכללה קטנה, מאפשר יצירת קשרים עם המרצים, שיקלו על ההשתלבות בתעשיה הרלוונטית בסיום הלימודים.
ישנן אף מכללות אשר תואר מטעמן, בתחום הליבה שלהן, נתפס כיוקרתי בהרבה מזה של אוניברסיטה, באותו התחום. כך, למשל, תואר בעיצוב מטעם ביה"ס הגבוה להנדסה ולעיצוב - שנקר "נחשב" יותר מזה של כל אוניברסיטה. חשוב לציין כי הקשר בין יוקרה לתנאי קבלה מתקיים גם במקרה הזה, ולמכללות היוקרתיות תנאי קבלה גבוהים משל החוגים המקבילים באוניברסיטאות.

שנית, ישנם אנשים מסויימים אשר מכללה תהווה עבורם מסגרת נוחה יותר, ותאפשר להם להביא טוב יותר את יכולותיהם לידי ביטוי. במידה ותחושת הביטחון והאינטימיות חשובה לך, רצוי לשים לב ליתרונות שלימודים במכללה מספקים. סדר הגודל הפיזי של המכללות מאפשר התמצאות קלה יותר, גודלן של הכיתות מאפשר היכרות אישית עם המרצים ועם החברים לקורס, כמו גם יחס אישי בשיעורים. מספר הסטודנטים המועט יחסית, במסגרת החוג כולו, מאפשר הכרות אישית עם אנשי הסגל המנהלי ולרוב, מספר שעות התרגול והתגבור גדול יותר. ניתן לסכם ולאמר שלרוב, הליווי המוענק לסטודנט במכללה הוא צמוד יותר. חשוב לסייג ולומר כי ישנן מכללות אשר אינן מספקות יתרונות אלו. למשל, מכללות המתמחות בלימודים מעשיים, המציבות רף קבלה גבוה, הן אמנם קטנות ואינטימיות, אך אופי הלימוד בהן תובעני, מלחיץ ואינטנסיבי. באם שיקול היחס האישי והסיוע במהלך התואר הוא שיקול חשוב עבורכם, כדאי לבדוק מהו מספר התלמידים בכיתה במוסדות בהם אתם שוקלים ללמוד, כמה שעות תרגול מוענקות והאם יש נהלי תגבור לקראת מבחנים.

שיקול נוסף שיכול להכריע את הכף לטובת לימודים במכללה, מהווים הנתונים האישיים של המועמד ללימודים (כלומר – ציוני הבגרות והפסיכומטרי). במידה והנתונים האישיים שלכם רחוקים מסף הקבלה האוניברסיטאי, מומלץ לעצור ולבחון את מערכת השיקולים. הרצון ללמוד באוניברסיטה "בכל מחיר", יכול לגרום לבזבוז זמן, כסף ומאמץ מיותר. לעיתים היתרון שיספקו לימודים באוניברסיטה אינו כה גדול, ביחס לעלות האישית שהוא דורש. על מנת להגיע להחלטה מושכלת, במקרה של פער בין תנאי הקבלה לנתונים האישיים, יש לקחת בחשבון הן את התחום שברצונכם ללמוד והן את המכללה שנתוניכם האישיים ומיקומכם הגיאוגרפי מאפשרים לימודים נוחים במסגרתה. ישנן מספר נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
- האם התואר שברצונכם ללמוד דורש מבחן חיצוני? ישנם מקצועות כמו ראיית-חשבון או עריכת-דין, אשר על מנת לעסוק בהם יש לעמוד במבחן מטעם גוף חיצוני (מועצת רואי החשבון או לשכת עורכי הדין, בדוגמאות שניתנו). המבחן זהה לכל הסטודנטים בתחום, בכל הארץ, ללא תלות במוסד הלימוד שבו רכשו את התואר. העמידה במבחן מהווה ראיה ישירה לרמת הידע שנרכש, ועל כן אין למעסיקים צורך להסתמך על המוסד שהעניק את התואר, כמקור מידע לרמתכם המקצועית כמועמדים לעבודה.
- האם ישנם פערים בשוק העבודה בין בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות בתחום הלימודים בו אתם מעונינים? במקצועות מסוימים, למשל הנדסה, בוגרי מכללות משתלבים בשוק בקלות יחסית. מומלץ לדבר עם בוגרי-תואר, העוסקים בתחום, או עם מעסיקים פוטנציאליים, על מנת להבין מהו היתרון שמעניק תואר מטעם אוניברסיטה. ניתן להעזר גם במחקר שערכה המועצה להשכלה גבוהה מחקר זה מפרט, בין היתר את שיעורי התעסוקה וגובה השכר של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות, בתחומי לימוד שונים. ישנם תחומים בהם אין יתרון לבוגרי אוניברסיטאות, או שיש יתרון זניח.
- באיזו מכללה אתם מעונינים ללמוד? ישנם הבדלים גדולים ברמת הלימוד וביוקרה של המכללות השונות. כדי להעריך באופן גס את רמתה ומעמדה של המכללה בה אתם מעונינים ללמוד, כדאי לבדוק כמה שנים היא קיימת, באילו תחומים היא עוסקת, האם היא מלמדת לתארים שניים, ומהם תנאי הקבלה אליה. נתון נוסף שיעזור לכם להעריך את המוניטין של המכללה תוכלו להפיק מהשאלה – האם אתם או חבריכם שמעתם על קיומה לפני שהתחלתם להתעניין בלימודים גבוהים? כמו כן, כדאי לדבר עם מעסיקים פוטנציאלים או עם בוגרי תואר העוסקים בתחומם, על מנת להעריך את מעמדה של המכללה בקרב מומחים בתחום.
- האם המכללה היא שלוחה של אוניברסיטה? ישנן מכללות המהוות שלוחות של אוניברסיטאות. שלוחות אלו קיימות בעיקר באזור המרוחקים מהמרכז, שכן הן קמו במטרה לעודד את ההשכלה הגבוהה בפריפריה. על מנת לקדם מטרה זו, של קידום ההשכלה וצמצום הפערים, הוגדרו תנאי הקבלה אליהן כנמוכים מאלו של האוניברסיטאות. באם אתם שוקלים ללמוד במכללה שכזו – בדקו האם תוכנית הלימודים אליה אתם רוצים להרשם, מעניקה תואר מטעם האוניברסיטה או מטעם השלוחה. בדקו אפשרויות מעבר – רבות מהשלוחות מאפשרות מעבר ללימודים באוניברסיטה מטעמה הן פועלות, לאחר סיום שנה א' או ב' בממוצע ציונים מסויים.

סיכום
מסמך זה סקר את ההבדלים הבלתי-פורמליים שבין מכללות לאוניברסיטאות, והגיע למסקנה שללימודים באוניברסיטה יתרונות רבים יותר, ברוב המקרים. לצעיר המתלבט לגבי סוג מוסד הלימודים בו ירכוש השכלה גבוהה, מומלץ לבחון היטב את השיקולים המניעים אותו, כמו גם לאסוף מידע מקיף על מוסדות הלימוד בהם הוא מעוניין ללמוד, ועל משמעותו של תואר מטעמם במסגרת שוק העבודה, בתחום הרלוונטי. את רוב המידע יהיה עליך לאסוף בעצמך, אך אנו מקווים כי מסמך זה חידד עבורך את ההבדלים, תרם לך ידע והנחה אותך איזה מידע לאסוף ועל סמך מה לבסס את החלטתך.
באם אתם עדיין מתקשים בהחלטה ומתלבטים בין כמה מוסדות לימוד, תוכלו להגיע אלינו לפגישת ייעוץ ממוקדת, בה נתרום לכם מהידע ומהנסיון שלנו, וניעזר במודלים של קבלת החלטות על מנת לסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם.

בהצלחה בבחירה, בקבלה ובלימודים!
צוות שנהר
הדרכה וייעוץ ללימודים.

אוניברסיטאות רבות דורשות לימוד שפה שנייה לתארים גבוהים והשגת רמת פטור בשפה האנגלית כבר במהלך הלימודים לתואר הראשון. לימודי שפה זרה מאפשרים חשיפה למחקרים ומאמרים שנכתבו באותה השפה.
בעידן הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, ידע שפה זרה מהווה כח לא רק בתחומי התרבות והמחקר אלא גם בתחומים העיסקיים. לקוחות רבים הם לקוחות בינלאומיים ולצורך יצירת קשרי מסחר מוצלחים עם לקוחות אלו יש צורך בשליטה בשפה ובתרבות המקומית. מקומות עבודה רבים מגדירים משרות מיוחדות לדוברי שפות זרות.
לימודי שפות לתואר ראשון נחלקים לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון כולל לימוד השפה עצמה ולימוד ספרות בשפה הנבחרת, ואילו הסוג השני כולל לא רק לימוד השפה והספרות אלא גם לימוד התרבות, ההיסטוריה ומבנים פוליטיים וכלכליים באיזור.

לימוד שפות וספרות לתואר ראשון
אוניברסיטאות ומכללות שונות פותחות מסלולים ללימוד שפה זרה וספרות ללימודי תואר ראשון. משך הלימודים כשלוש שנים. קיימות שפות זרות שונות הנלמדות במסגרות אלו כאשר העיקריות שבהן הן:
השפה העברית – לימוד מקורות השפה והתפתחותה, השוואתה לשפות שמיות קרובות, תחביר הלשון העברית, סמנטיקה, ומחקר בתחומי השפה השונים במטאפורות, השיח או הלשון המדוברת.
השפה והספרות האנגלית
השפה והספרות הצרפתית
השפה והספרות הגרמנית
השפה והספרות האיטלקית
השפה והספרות הערבית
יידיש וספרות ביידיש.
מטרת הלימודים במסלול זה היא לקרב את התלמידים אל השפה והתרבות הנלמדת. אפשרויות תעסוקה לאחר סיום התואר כוללות עבודה במשרד החוץ, בתרגום ועריכה, או בהוראה.

לימודי איזורים ושפתם
מסלול שונה במעט מרחיב את הנלמד מעבר ללימודי ספרות ושפה ולמעשה מקנה ראייה רחבה על איזור כלשהו. מסלולים אלו מתמקדים בלימוד השפות, התרבות על סממניה השונים, היסטוריה, המבנים הפוליטיים והכלכליים המשפיעים על איזור זה ועוד. מסלול זה מקנה ידע בסיסי בשפות האיזור, אך גם ראיה רחבה יותר המאפשרת תקשורת טובה עם מקומיים והבנת ההתנהלות המקובלת בחלק העולם הנלמד.
כאשר מדובר בתחומי תעסוקה רבים, ללימודים במסלול מסוג כזה, לימודים המשלבים מעבר ללימוד השפה והספרות גם ידע איזורי, פוליטי, תרבותי וכלכלי, יתרון רב בהשתלבות בעולם העסקים, משרדי האו"ם, בשליחויות לחו"ל ובמשרד החוץ.
קיימים איזורים שונים בהם מתמקדים הלימודים, מהם הראשיים:
לימודי המזרח התיכון ואפריקה – במסגרת זו הדגש מושם על השפה הערבית עד לרמת פטור, אך תלמידים יכולים להרשם למגמה זו גם ללא ידע מוקדם בשפה הערבית. במסלול זה נלמדת לא רק השפה כי אם גם האסלאם, תולדות המזרח התיכון, תולדות הארצות המוסלמיות, טורקיה ואיראן, כתות באיסלאם, והשפעת האיסלאם על האיזור.
לימודי מזרח אסיה – לימודי מזרח אסיה מתמקדים בארצות הודו, סין ויפן. בכלכלה בה ארצות אלו הולכות ותופסות מקום יותר ויותר מרכזי ובשווקים ההולכים ונפתחים בפני עולם העסקים הישראלי, רכישת ידע בשפות ובתרבויות אלו חשובה במיוחד. במהלך הלימודים נחשפים התלמידים למגוון התרבותי באיזור- החל בתחומי האמנות השונים בספרות, ארכיטקטורה, פילוסופיה ורפואה, דרך השפות השונות הנהוגות באיזור וכלה בהיסטוריה ובמבנים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים באיזור.
לימודים ספרדים ולטינו אמריקאים – הקניית ידע רב-תחומי בשפה, בספרות, בתרבות, בחברה ובהיסטוריה של חצי- האי האיברי ואמריקה הלטינית והשפה הספרדית. לפני הלימודים מתקיים מבחן מיון בשפה הספרדית.
לימודים רומאניים – הקניית ידע רב-תחומי בלימודי השפות, התרבויות, החברות והספרויות של העולם דובר הלשונות הרומאניות – ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, איטלקית, ופרובנסאלית קטלאנית.
לימודי מרכז אירופה ומזרחה – לימוד והקניית ידיעות יסוד בהיסטוריה של רוסיה, בחברה, בספרות, בתרבות ויחסי החוץ של רוסיה וחבר המדינות העצמאיות (בריה"מ לשעבר) ופילולוגיה סלאווית

כאשר מטרת הסטודנט היא להיות חוקר באקדמיה, תואר שני מוקדם ככל האפשר הוא מרכיב חשוב בהכשרה. המחקר נעשה על ידי בעלי תארים מתקדמים ויש טעם בקיצור משך הלימודים כדי להגיע למחקר. כמו כן, האוניברסיטאות זקוקות לסגל אקדמי זוטר כדי לתרגל סטודנטים בשנים הראשונות ללימודיהם, לדוגמא ולכן יעודדו את המצטיינים להמשיך לימודיהם לתואר שני.

הסוגיה מתחזקת כאשר קיימת התלבטות באיזה תחום להמשיך לתואר שני, לאחר סיום תואר ראשון.
אנחנו נמצאים בעיצומו של "עידן המידע", עידן בו החידושים המדעיים הם כל כך מהירים, שבעלי מקצועות אקדמיים צריכים להתעדכן ולהתמקצע באופן שוטף. האקדמיה פועלת בשיתוף פעולה עם התעשיה ומקורות המימון למחקר נמצאים במוטיבציה של תאגידים וחברות עסקיות, לא פחות מאשר זו של האקדמיה. המשך לימודים לתואר שני לפי הידע והנסיון שלך בתואר הראשון לא יתאים בהכרח לדרישות המשק ולא בהכרח ינבא, כיצד תשתלב בעבודה. להערכתנו יש לעיתים בעייתיות בהמשך לימודים לתואר שני מיד עם תום הלימודים לתואר ראשון.

לעיתים, בוגרי תואר ראשון ממשיכים מיד לתואר שני כדי "לפתור" את הקושי למצוא עבודה בתחום האקדמי אותו למדו. רבים מבוגרי תואר ראשון נתקלים בקושי למצוא עבודה בתחום הרצוי להם. המשרה הראשונה כאקדמאים קשה להשגה והיא תמיד "ליד" המשרה הרצויה. לבוגרי תואר ראשון לוקח בדרך כלל יותר זמן להשתלב בתחום הרצוי, ממה שהם משערים. לדעתי, כדאי לשלוח עשרות ואף מאות פעמים "קורות חיים" כדי להשתלב בעבודה. כן, למרות הקושי, להתעקש ולהשתלב. כי היתרון בנסיון מקצועי הוא עצום.

יותר מכך, הניסיון המקצועי יכול לעדן את הבחירה שלך, בתחום התמקצעות בתואר שני, ואולי אפילו להוליך אותך לתחום התמקצעות אחר. בעלי נסיון מקצועי בוחרים, בדרך כלל, להמשיך לתואר שני במקצוע בו הם עובדים ולא במקצוע אותו למדו לתואר הראשון. רבים, שהחלו לעבוד כאקדמאים, גילו תחומים חדשים המעניינים אותם, אשר בהם הם המשיכו ללימודים מתקדמים. למשל, בוגרת מינהל עסקים עם התמחות בכספים ומימון, שעבדה בבנק גדול, קיבלה על עצמה פרוייקט בתחום המיחשוב וכתוצאה מההתנסות הזו החליטה ללמוד תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע (דבר שלא היתה עושה לולא הנסיון ב"שטח"). וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

סיכום
במידה והנך מעוניין להיות חוקר באוניברסיטה או המקצוע בו אתה מעוניין דורש התמחות ותואר שני, יש טעם להמשיך ללימודי התואר השני מיד עם סיום התואר הראשון. אחרת, עדיף לרכוש נסיון מקצועי ורק לאחר צבירת נסיון והיכרות עם המקצוע, להחליט האם ובאיזה תואר שני לבחור. במצב כזה, התואר השני יתרום לקידום הקריירה שלך.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

ניתן להגדיר קריירה כרצף של משרות ופעילויות המביא את האדם להשגים כלכליים או חברתיים, ומספק הגשמה עצמית ותחושת סיפוק. יחד עם זאת, הקריירה אינה רק סך המשרות המרכיבות אותה. משרה, מקצוע או מקום עבודה הם מונחים שמתארים מצב נתון, את מה שהאדם עוסק בו עכשיו. לעומת זאת, הקריירה היא תהליך דינמי ומתמשך לטווח ארוך. במהלך תהליך בניית הקריירה נפתחות אפשרויות חדשות ומתאפשרים כיווני התקדמות נוספים. האדם בוחר מבין האפשרויות הללו וכך בונה את הקריירה הייחודית והאישית שלו. תחושתו של האדם כי הקריירה היא אכן שלו, נובעת מהבחירות האישיות שביצע.

על מנת לבסס קריירה אישית, המביאה את מכלול הצרכים של האדם בחשבון ומובילה להגשמה אישית, חשוב שההחלטות המעצבות את הקריירה תהיינה מושכלות. החלטה מושכלת היא החלטה הנובעת משיקול דעת ומתוך שאיפה להגעה ליעד מסוים. הגדרה טובה של יעד מקצועי מונעת "הליכה לאיבוד" בתוך שלל האפשרויות וההחלטות ומאפשרת תכנון לטווח רחוק. כך האדם מעצב את חייו במו ידיו ואינו "מתגלגל" למקומות העלולים שלא להיות מתאימים לו.

אם כך, הצעד הראשון בתכנון קריירה הוא הצבת יעד – לאן אני רוצה להגיע?. זוהי שאלה חשובה ומאוד קשה לענות עליה מבלי "לפרק אותה" לתת-שאלות אשר יביאו בחשבון שיקולים מורכבים. תת-שאלות כאלו יכולות להיות: מה מתאים לי לעשות? מה אני אוהב לעשות? במה אני טוב? איזה תחום יביא לידי ביטוי את נקודות החוזק שלי? איזה תחום יעקוף את נקודות החולשה שלי? איזה יעד יענה על הצרכים שלי, יגשים את שאיפותי וחלומותי? האם היעד מתאים ליכולות שלי?
אלו שאלות לא פשוטות כלל, שדורשות תהליך מחשבתי מאומץ ו"הסתכלות פנימה". מלבד החיפוש הפנימי המורכב אחר התשובות, יש להכיר את מגוון תחומי העיסוק. ללא הכרות כזו עלולים להחמיץ כיוון מתאים, פשוט מתוך חוסר ידיעה על קיומו. מצב לא רצוי נוסף שעלול להיגרם מחוסר ידע, הוא בחירה בכיוון שעשוי להשמע מלהיב, אך למעשה העיסוק בו בפועל אינו מתאים, ואינו עונה על הצרכים. במהלך תהליך בחירת היעד ותכנון הקריירה, רצוי להחשף לתחומי עיסוק מגוונים ולאסוף מידע נרחב אודותיהם: מהי ההכשרה הנדרשת לעיסוק בתחום? היכן ניתן לרכוש אותה, ובכמה זמן? מהי העלות הכלכלית של הלימודים (מבחינת שכר לימוד וזמן נדרש)? מהו הביקוש בשוק למקצוע? מה הצפי להתפתחות התחום ולביקוש עתידי? מהו השכר הממוצע במשק? האם השכר עולה עם הניסיון? באלו "קפיצות"? מהו אופיו של העיסוק במקצוע בפועל? מהן שעות העבודה המקובלות? האם ישנו מגוון בתוך התחום? האם קיימת אפשרות להתקדמות רוחבית? מהן אפשרויות הקידום וההתפתחות? את התשובות לשאלות אלו לא תמצאו מתוך מחשבה מאומצת, אלא רק באמצעות תחקיר מקיף. רצוי לחפש מידע באינטרנט (למשל כאן), ולהתייעץ עם בעלי קריירה בתחומים בהם אתם מתעניינים.

מתוך ההתבוננות פנימה והחוצה ייתגבש יעד המתאים למכלול הצרכים. כעת עולה השאלה השנייה, החשובה לא פחות – איך אני מגיע ליעד?. היעד יגדיר את הדרך, כפי שיהיה עליו לעשות לכל אורך הקריירה העתידית. על מנת לבסס קריירה בתחום הנבחר יש צורך ברכישת השכלה או הכשרה מתאימות. גם כאן, יש לבחון מגוון הבטים לפני ההתכנסות להחלטה: מהן אפשרויות הלימודים? מה היתרונות והחסרונות של כל מסלול לימודים? האם אחד המסלולים מועדף יותר בשוק? באלו מוסדות ניתן ללמוד זאת? מהם תנאי הקבלה? כיצד ניתן לנצל ולמנף השכלה או ניסיון קודמים? בחירה במסלול לימודים לצורך בניית קריירה, בשונה מלימודים לצורך הרחבת הדעת בלבד, דורשת תכנון קדימה: מהן אפשרויות הלימודים המתקדמים שנפתחות בתום מסלול הלימודים? איזה יתרון מספקים הלימודים הגבוהים בשוק? אלו מיומנויות, כלים וידע מספקים הלימודים? כיצד תורמים הלימודים להתפתחות האישית?

תהליך תכנון קריירה או שינוי קריירה הם תהליכים מורכבים, מסובכים ולעיתים אף מפחידים. יחד עם זאת, אלו תהליכים מרתקים, מלהיבים ומלאי תקווה. הרגלי החשיבה ודפוסי ההחלטה הנרכשים תוך התהליך מהווים "רווח משני" יקר וחשוב. באלו יעשה שימוש, לכל אורך הקריירה, על מנת להמשיך ולבחור בדרכים נכונות, שיקדמו את ההגעה ליעד ועל מנת לבחון שוב את התאמתו של היעד לצרכים המשתנים.

שני השלבים הראשונים של תהליך תכנון או שינוי הקריירה הם הקשים ביותר. לאחריהם יעשה התהליך פשוט יותר, הן משום שדפוסי החשיבה והבחירה יהיו מוכרים יותר והן משום שהשלכות הבחירות בתוך הקריירה תהיינה פחות רחבות. במהלך השלבים הראשונים בגיבוש הקריירה כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. הייעוץ מתיר את הסבך, שואל את השאלות הנכונות, מלווה ומבהיר. יועץ קריירה מקצועי הוא אדם הבקיא בשוק המקצועות ובמאפיינים של כל מקצוע. כמו כן, היועץ מבצע "תחקיר" לגבי מאפייניו האישיים של המתייעץ, על מנת להבין מהן הנטיות המקצועיות שלו, מהן השאיפות שלו ומה מתאים לו לעשות. מתוך החיבור של הידע על המתייעץ והידע על השוק, יכול היועץ להמליץ על כיוונים אפשריים לקריירה. לאחר שהמתייעץ מגיע לתשובה על השאלה "לאן אני רוצה להגיע?", ממשיך תהליך הייעוץ ומתמקד בשאלה הבאה – "איך אני מגיע לשם?". יועץ הקריירה מסייע למתייעץ לתכנן את הדרך היעילה והטובה ביותר להגיע אל היעד. כאשר מוגדר היעד ומותווית הדרך, קל יותר לקבל החלטות מושכלות גם בהמשך הדרך ולעצב את הקריירה בצורה מתאימה ונכונה לבעל הקריירה.

את תחילת זמן הלמידה למבחן מסויים כדאי להקדיש לארגון החומר.
ארגון חומרי הלימוד מהשיעורים – וודאו שיש ברשותכם את כל סיכומי השיעור. אם חסרים לכם סיכומים השלימו מחברים או צפו בשיעור הרלוונטי באתר הוידאו של הקורס (אם יש) וסכמו אותו. רכזו את כל המצגות שהעלה המרצה לאתר הקורס. כדאי לרכז את החומר הרלוונטי לכל שיעור במקום אחד – תוכלו להדפיס את מצגות השיעורים ולהוסיף עליהן הערות שלכם שתעתיקו מסיכומי השיעור, או להפך – לעבור על סיכומי השיעור אל מול המצגות ולהשלים פרטים שלא כתבתם. ודאו שאתם מבינים את חומר השיעורים. אם משהו לא מובן – חיזרו לוידאו או השוו את הסיכום שלכם לסיכום של חבר.
ארגון חומרי הקריאה – וודאו שיש ברשותכם את כל כל המאמרים או הפרקים שבסלבוס הקורס. אם קראתם וסיכמתם במהלך הסמסטר – מה טוב. אם לא – בחרו באחת האפשרויות לפי הזמן שתוכלו להקדיש לכך: קריאה וסיכום, קריאה ומרקור/כתיבת הערות, קריאת סיכומים של חברים או סיכומים משנים קודמות. בדקו האם הסילבוס כולל גם חומרים ללימוד עצמי, שהמרצה לא דיבר עליהם בכיתה. קחו בחשבון שלחומרים כאלו תצטרכו להקדיש יותר זמן.
איסוף וארגון חומרים נוספים – דפי עזר שחולקו בקורס, תרגילים או עבודות שהוחזרו במהלך הסמסטר, בחנים שנבדקו והוחזרו, מבחנים משנים קודמות.

אחרי שוידאתם שכל "חומרי הגלם" ברשותכם, תוך כדי קריאה ראשונית שלהם, תוכלו עכשיו לגשת אליהם בצורה הנוחה לכם. האם אתם מעדיפים רק לקרוא את החומרים? האם אתם רוצים להכין כרטיסיות, תרשימים או סיכומים מתומצתים לפי נושאים? האם נוח לכם ללמוד לבד או בקבוצה? אולי אתם מעדיפים ללמוד תחילה לבד ואחר-כך לעבור עם הקבוצה על דברים בהם התקשיתם. אם אתם לומדים בקבוצה – וודאו שאתם יודעים את החומר גם בלי תמיכת הקבוצה.
אם ישנה התאמה בין חומר השיעורים וחומר הקריאה מומלץ לקרוא בזה אחר זה את השיעור והמאמר/הפרק הרלוונטי. אפשר לרכז נקודות מרכזיות משני מקורות המידע הללו בסיכום על פי נושאים. גם על התרגילים והבחנים מומלץ לעבור ביסודיות מיד לאחר הקריאה הרלוונטית.

השלב האחרון הוא התכוננות למבחן עצמו, כלומר תרגול מענה על שאלות דומות לאלו שיופיעו במבחן. מבחנים משנים קודמות ישמשו אתכם היטב בשלב זה, וגם יאפשרו לכם להעריך באופן גס את רמת הדרישות בבחינה. קחו בחשבון שלעיתים המרצים משתנים, או שאותו המרצה משנה את סגנון המבחן. אם המבחן פתוח – אל תסתפקו במענה בעל-פה, כתבו את התשובה. אם מדובר במבחן הכולל תרגילים – אל תסתפקו בכך שתוודאו שאתם יודעים כיצד לגשת לתרגיל – פיתרו אותו. כך, כשתגיעו למבחן, כבר תהיו מנוסים יותר בכתיבת תשובות לשאלות על חומר הקורס. כדאי אפילו להכין "תשובות מגירה מוכנות" לשאלות שניתן לשאול על הנושאים המרכזיים בקורס.

ביום המבחן – אל תשכחו מים, נשנושים ומשהו שיגן עליכם מהמזגן המקפיא.
בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.

המשימה הגלויה שיש לכל סטודנט מתחיל היא להצליח בלימודים ולקבל ציונים טובים. אולם יש גם משימה סמויה והיא - הסתגלות ללמידה אקדמית עצמאית. ההצלחה במשימה זו תקבע מה תהיה איכות החיים שלכם כסטודנטים בשנים ב' ואילך. רכישת הניסיון איך ללמוד היא ההבדל המרכזי בין סטודנט מתחיל לבין סטודנט מנוסה ומצליח. נסיון זה הוא הבסיס למאמר הנוכחי העוסק בסגנונות למידה.

מהו סגנון למידה? זוהי הדרך האישית שהלומד מסגל לעצמו, כדי לעמוד במשימות האקדמיות בהצלחה. משימה אקדמית יכולה להיות קריאת חומר חדש והבנתו (בין שיעור לשיעור), הגשת עבודה קצרה, תרגילים להגשה, כתיבת סמינר, התכוננות למבחן ועוד.

ככל שתלמדו באופן שמותאם לתפישות הטבעיות של המוח שלכם ולנטיות הטבעיות שלו, כך הלימוד שלכם יהיה יעיל יותר. יעילות פירושה ללמוד חומר חדש ומסובך יותר ממה שלמדתם עד היום, בפחות זמן וגם להבין את החומר החדש ולעמוד במשימות כמו הגשת עבודה, בפחות זמן ממה שהגשתם קודם.

אז איך לומדים? מהו סגנון הלמידה האישי? למידה פרושה קליטת מידע חדש, עיבודו באופן שיעניק לו משמעות בתוך ההקשר (הקונטקס) כלומר, שילובו בידע קיים, הפנמתו, זכירתו, וגולת הכותרת - היכולת 'לפלוט' כלומר להשתמש במידע החדש כדי להסביר או להבין מציאויות חדשות, בתחום התוכן הנלמד.
נשמע מסובך? נכון, זה די מורכב, אבל הכלל הפשוט הוא, שעליכם להתאים את הקליטה והעיבוד של החומר החדש לאיך שהמוח שלכם בנוי. אם תלמדו זאת 'פיצחתם' את השיטה!

המוח שלנו אוהב גיוון, ענין. תנו למוח שלכם את החומר החדש במגוון של דרכים וצורות, תנו למוח חגיגה של רעיונות מתומצתים, צבעים, רישומים, ציורים, מוסיקה, שיעניינו אותו והוא יגמול לכם בזכרון ארוך טווח. תנו לעצמכם את השיטה, בה יהיה לכם הכי קל לזכור וגם לחזור על המושגים, הנוסחאות והחומר החדש.

אם אתם מסתדרים עם טקסטים ארוכים, אם אתם מילוליים, אוהבים לקרא, עליכם ללמוד 'סכם את הטקסטים האקדמיים. בכל טקסט מילולי, בכל קטע קריאה, עליכם לשאול את עצמכם, מהו המסר המרכזי שהכותב רצה להעביר, בצורה מדויקת. עליכם לתרגל מציאת רעיון מרכזי בטקסט. לעיתים הרעיון המרכזי יהיה בתחילת הקטע (משפט ראשון או שני) ולעיתים יהיה בסופו. בטקסט אורגני, שלם, כמו מאמר או פסקה בתוך מאמר, המסר המרכזי ומסרי-משנה יופיעו ברצף הגיוני של רעיונות. עליכם לאתר את אותם רעיונות ולרשום אותם בקצרה ברצף, תוך שימוש במושגים מתחום התוכן. למשל רעיון א' ובנוסף לו רעיון ב' ובניגוד לו רעיון ג'. במידה והרעיונות מאוד מופשטים כדאי לזכור אותם על ידי קונקרטיזציה, כלומר, מתן דוגמה אחת ספציפית ומייצגת לכל רעיון, שאותה תוכלו לזכור בקלות. הסיכום שלכם יראה כמו סיפור קצר: מהי הטענה המרכזית של הכותב, מהי שיטת המחקר, פרוט הטענה על ידי רעיונות מרכזיים - רעיון מרכזי א', דוגמה, מילת קישור המתארת את היחס בין רעיון א' לרעיון ב' (השלמה, הנגדה), רעיון נוסף, הדוגמה לו וכו'. סיכום החידושים המרכזיים של הכותב.

אם אתם חזותיים, כלומר אתם קולטים היטב צורות, אוהבים סרטים, אנימציה, תזוזה, צורות וצבעים. כאשר אתם צריכים ללמוד טקסטים או נוסחאות, או משוואות, בזמן הלמידה והתרגול אתם יכולים לדמיין לעצמכם תמונות או 'סרט' הבנוי מהמרכיבים של הנוסחא או התוכן המילולי. על ידי ראיית המרכיבים של הנוסחא כסרט שבו כמה שחקנים הנמצאים ביחסי גומלין זה עם זה, או על ידי ראיית תמונות בודדות, זו אחרי זו, תוכלו לזכור טוב יותר את החומר. יש הנוהגים לצייר לעצמם את הנוסחא או הטקסט בכמה ציורים עם מילות הסבר ליד, כדי לזכור טוב יותר את הרצף של הידע.
אם אתם לומדים מושג מרכזי, כמו תיאוריה, שיש לה כמה ענפים או הסתעפויות, תוכלו לשרטט לעצמכם שרטוט שיבהיר איך הדברים קשורים זה לזה, מעין 'תרשים זרימה' שבו אתם מציירים מה מסתעף ממה. זה יכול להיות ציור של 'עץ עם ענפים', או 'שמש עם קרניים', כמובן, עם הסברים כתובים ליד השרטוט, כדי שתוכלו לחזור ולקרא את המושגים וההסברים שלהם בשלב מאוחר יותר, ולהתכונן בעזרת השרטוטים לבחינה.

אם השמיעה שלכם מעולה והערוץ השמיעתי הוא הדומיננטי, אתם חייבים להגיע לשיעורים, לשמוע את המרצים. לרשום לעצמכם נקודות בכיתה ולשנן אותן בעל פה לעצמכם, בסוף יום הלימודים. שיטה נוספת לשמיעתיים היא ללמד אחרים. כשאתם מסבירים את החומר לסטודנטים אחרים, אתם שומעים את עצמכם ובעצם חוזרים על החומר. זה תורם הן לזכרון של הדברים והן להפנמה. השמיעתיים המוסיקליים יכולים לפזם לעצמם לחנים ככלי לזכירת רעיונות בטקסטים או בנוסחאות, 'לשיר' את החומר. כמו כן, אם לא הבנתם משהו בכיתה, אל תתביישו, שאלו את המרצה והתשובה שלו בעל פה, אותה תשמעו, תעזור לכם לזכור ולהבין את החומר.

אם אתם מאוד מסודרים ומאורגנים, נצלו את הנטיה לסדר ולארגון וערכו לעצמכם תכנון מראש של זמני הלמידה, חלוקה לפרקים ברורים והגיוניים לפי הנושאים, פרוט המושגים המרכזיים בטבלה וההקשרים שלהם, מצאו את ה 'חוקיות' והכללים בחומר הנלמד והדגישו אותו לעצמכ', תנו שמות לכל קטע, תנו כותרות לפסקאות, התקדמו בחומר בהתאם להתקדמות של המרצה בכיתה.

ככלל, ככל שתעסקו יותר בחומר הלימוד, כך תזכרו אותו יותר בקלות. במקצועות הכמותיים – לתרגל, לתרגל ושוב לתרגל. במקצועות המילוליים – לסכם, לתמצת, לערוך תרשימים וליצור 'סרטים', בשניהם - ללמד חברים.

אם אתם לא בטוחים מהו הסגנון שלכם, או שנראה לכם כי אתם 'גם וגם' גם חזותיים וגם מאורגנים, אנו ממליצים לכם לנסות. להתנסות בסגנון למידה ולראות האם קלטתם את החומר מהר יותר, האם השיטה החדשה חוסכת לכם זמן, האם אתם מספיקים ללמוד יותר חומר בפחות זמן. המוח שלנו אוהב גיוון. נסו ועשו את מה שהכי מתאים למוח שלכם, והוא יגמול לכם בהבנה וזכרון ארוך טווח של הרעיונות והידע החדש.

בהצלחה!
צוות שנהר - הדרכה ויעוץ ללימודים

ניהול הזמן שלך כסטודנט, נגזר מסדרי העדיפויות שלך בחיים. עכשיו המשימה הראשית היא ללמוד לימודים אקדמיים.לכן 'להיות סטודנט' וללמוד יהיה בראש סדרי העדיפויות! עיסוקים אחרים כמו עבודה, בילויים, חברים, יקבלו חשיבות משנית, יחסית ללימודים. ניהול הזמן יעשה בהתאם לסדר העדיפויות : רוב הזמן יוקדש ללימודים ומקצת הזמן יוקדש לשאר העיסוקים.

סטודנט שנה א' - אם לא ניהלת עד עכשיו לוח זמנים מסודר, זה הזמן להתחיל ולעשות זאת! טכנית, ניתן לפתוח יישום אאוטלוק במחשב או לרכוש יומן שבועי. רצוי יומן שניתן לפתוח אותו ובמבט אחד לראות שבוע שלם. כדאי מאוד להתרגל לתכנן כל שבוע מראש. מהן השעות הפרונטליות (ההרצאות ושעות המתרגל) הקבועות במערכת, לסמן אותן ביומן. ברגע שיש לך מערכת מסודרת, ניתן להעביר אותה ליומן. כל סטודנט צריך ללמוד גם בשעות בלתי פורמליות, כלומר, מעבר לשעות ההרצאות הפרונטליות - בהן לומדים בכיתה מול מרצה - ורצוי לתכנן את הזמנים לכך מראש. לסמן על אותו השבוע מהם הזמנים ללימוד בספריה או בבית, הנדרשים לתירגול הנוסף של החומר הנלמד. נכון, עדיין לא תוכל לדעת במדויק כמה זמן יידרש לך לתרגל חומר מסוים. סביר שבהתחלה כל תירגול יארך יותר זמן ממה שציפית... תלמידי הנדסה, מדעים מקבלים כמויות גדולות של תרגילים וצריכים לתכנן זמן רב פנוי לתירגול, תלמידי מקצועות עיוניים נדרשים לקריאה של חומר מילולי רב, לתימצותו ולהגשת עבודות. שוב, לקריאת מאמרים ולתימצות חומר הקריאה בקורס (הסילבוס) נדרש זמן פנוי המיועד לכך במשך השבוע.

הסמסטר הראשון הוא סמסטר של 'ניסוי וטעיה'. רק לאחר מספר התנסויות תוכל לדעת מה משך הזמן הדרוש לך לתרגל נושא מסוים, להכין עבודת בית או לכתוב עבודה להגשה. אין מדדים מדויקים לכמויות הזמן הנדרש. יש האומדים בממוצע שעה וחצי עד שעתיים בשבוע, לתרגול והכנת עבודות, על כל שעת מרצה בכיתה. ההתחלות הן תמיד קשות. בהתחלה הכנת כל תרגיל עלולה לארוך שעות וסביר שבעתיד , כאשר תכנס 'לעניינים' ותתרגל לעמוד בדרישות האקדמיות, תתן תוצרים איכותיים, מדויקים יותר ובזמן קצר יותר, מאשר בהתחלה!

הלימודים האקדמיים, הם כמו ללמוד שפה חדשה, בהתחלה מגמגמים ואחר כך לומדים לדבר קולח. הנסיון שתרכוש בניהול הזמן שלך, יעזור לך לבזבז פחות זמן, להיות יעיל יותר, ממוקד ותכליתי. כדי להגיע לאיכות זאת עליך לשים לב לכמה משתנים:
א. מתי אתה קולט הכי טוב את החומר? מהן שעות הלימודים הטובות ביותר שלך? מוקדם בבוקר? בשעות אחר הצהרים? בשעות הערב? שים לב לכך ובהתאם תכנן את זמני הלימוד הבלתי פורמליים.
ב. עליך לישון היטב כדי לעבד את המידע שלמדת וכדי להיות עירני מספיק במשך שעות הלימוד. רצוי לישון בין 7.5 ל 9 שעות ביממה.
ג. רשום ביומן מהן השעות שתכננת ללמוד ומהן השעות שלמדת בפועל. מה גרם לכך שלמדת יותר /פחות והאם הספקת להכין את כל העבודות / מטלות שהיה עליך להכין? נסה לאתר גורמים 'מפריעים' ולטפל בהם מבעוד מועד, או דחה את הטיפול בהם למועד מאוחר יותר, שלא על חשבון הלימודים.
ד. האם עדיף לך ללמוד לבד או עם חברים? האם לימודים בקבוצה קטנה מקדמים אותך או מהווים מפגש חברתי בלבד ואין משיגים בהם את מטרות הלמידה.
ה. אם עמדת במשימות - תן לעצמך צ'ופר! תכננת ללמוד ועמדת בתכנון השבועי - צא לבלות או כל צ'ופר אחר לפי בחירתך!

מטרת ניהול הזמן בסמסטר הראשון ללימודים היא - להתרגל להיות סטודנט. סמן ביומן או באאוטלוק את תכנון הזמן השבועי שלך:
- סמן באופן בולט מועדי הגשת עבודות / תרגילים ותכנן מתי תעשה אותם.
למד להכיר את עצמך כלומד. מתי אתה מצליח להתרכז? האם אתה במיטבך בבוקר, אחר הצהרים או בערב?.
- שים לב האם עדיף לך ללמוד ביחידות או בקבוצת למידה? נכתוב על כך בהרחבה בהמשך.
- שים לב לגורמים הבלתי מתוכננים, המונעים ממך לממש את תכנון הזמן וטפל בהם!
- עמדת בזמנים - תן לעצמך צ'ופר! לא עמדת במשימות- חשוב כיצד לעשות זאת, אילו מטלות להוריד או לחלוק אותן עם אחרים, כדי שתוכל להתמקד בלימודים.

לסיכום:
ניהול זמן הוא כלי שבאמצעותו הסטודנט החדש יכול להתמודד טוב יותר עם עומס המטלות האקדמיות. הוא חלק מקבוצה של אסטרטגיות למידה אותם תוכלו לרכוש אצלנו, כלים שבאמצעותם לומדים נכון ויעיל.

בהצלחה!
צוות שנהר - יעוץ ללימודים אקדמיים.