03-9331888 
מאמרים נבחרים
מהניסיון שלנו
מאמרים נבחרים
מהניסיון שלנו
מקצועות ממוחשבים ומשרות נעלמות 
אוניברסיטה או מכללה? 
בחירת לימודים - אולי אחרי החגים ... 
האם ללמוד תואר שני מיד לאחר התואר הראשון? 
החלטה גורלית - איך להחליט מה ללמוד? 
המבחן הפסיכומטרי - למה והאם זה כדאי לך? 
לימודים אקדמיים עם לקויות למידה? 
לימודים לאורך החיים 
תכנון קריירה מול שינוים מקצועיים 
מקצועות ממוחשבים ומשרות נעלמות

מקצועות ממוחשבים ומשרות נעלמות

מקצועות רבים עלולים להעלם בתוך עשור או שניים כי מערכות ממוחשבות יפעלו ביתר יעילות ויחליפו אותם. מקצועות נחשבים כמו מכירות, בנקאות, תקשורת ואבטחה מצויים בסיכון ל"מחשוב" בישראל ובעולם המערבי. גם אם יווצרו מקצועות חדשים בתחומים הללו, הם ידרשו השכלה אחרת וכמות פחותה של משרות.
רצוי להתחשב במגמה זאת בבחירה של המקצוע המתאים לך. ישנם כבר מקצועות ממחושבים שהחליפו עובדים. צעירים אשר לא לוקחים בחשבון מספיק את הסיכונים, מוצאים את עצמם עם שכר נמוך או מובטלים. כיום יש מדינות באירופה בהן למעלה מרבע (25%) מהצעירים לא מוצאים מקצוע ומובטלים.

איבוד משרות בחקלאות חדשנית
משרות ומקצועות נעלמים אינם תופעה חדשה. לפני המהפכה התעשייתית רוב העובדים בעולם עסקו בחקלאות. בתחילת המאה ה-20 רק כרבע מהעובדים במערב היו חקלאים. בתחילת המאה ה-21 פחות מ-2% מהעובדים בארצות הברית מאכילים חלקים נכבדים מהעולם. גם אופי מקצועות החקלאות השתנה בישראל ובעולם המערבי, אם בעבר עבודה בחקלאות הייתה כרוכה בעבודה פיזית מבוקר עד ערב בשדה, כיום עיקר העבודה נעשית על ידי מכונות. חקלאים מקצועיים עובדים ברובם בהפעלת מכונות, פיקוח ותאום.

מקצועות בחברה עירונית המחליפה את פניה
בעקבות אובדן מקומות עבודה בחקלאות הפכו הערים למקום מרכזי למגורים. דרך חיים חדשה זו יצרה מקצועות חדשים. אנשים מתמחים במקצוע אחד ומקבלים שירותים לצרכים אחרים שלהם, במיוחד בתוך עולם העבודה. שירותים ניתנים במגוון רחב של תחומים כגון: תכנון, בניה, תחזוקה, מכירה, מימון, ריפוי וטיפול באנשים, חינוך, הסעה, ביטחון ותרבות פנאי. מקצועות אלו תופסים כיום חלק גדול משוק המקצועות הקיים בעולם המערבי ובישראל בפרט. חלק מהמשרות במקצועות אלו נמצאות בסיכון בעתיד הקרוב.

קשה לעבור ממקצוע למקצוע כי רוב המקצועות הקיימים כיום במערב הם התמחויות הדורשות השכלה והכשרה ייעודיות. אם בעבר הרבה מוצרים שמלווים אותנו יוצרו ותוקנו קרוב לבית היום אנו מעדיפים לקנות מוצרים ושירותים מאחרים, גם אם הם נמצאים מעבר לים. אנו מעדיפים לקנות חדש במקום לתקן כי זה זול יותר.

מקצועות בעולם ייצור גלובלי
המקצועות הקשורים לייצור מוצרים נעלמים במערב עם השנים. הפחתת חומות המכס, מחשוב והתייעלות המסחר בין מדינות בשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, הביאו לייצור המוני של מוצרים בארצות בהן שכר העבודה זול יחסית. תופעה זאת גורמת להעלמות משרות ומקצועות בארצות הברית ובאירופה. זאת היא כפי הנראה אחת הסיבות לאבטלה החמורה בחלק ממדינות אירופה לאחרונה. גם בעלי מקצוע בישראל נותרו ללא פרנסה בתחומים הקשורים לייצור מוצרי צריכה: בגדים, נעלים, מכשירי חשמל ועוד. יחסי עלות-תועלת של הכלכלה הופכים אותנו פחות ופחות עצמאיים ויותר תלויים באחרים. כמה זמן יכולה ישראל (או מדינות אחרות) לשרוד ללא יבוא ויצוא?

משרות בעולם ממוחשב עם רובוטים ומכונות אוטומטיות
התפתחות מחשבים מואצת משנה את פני עולם התעסוקה. מקצועות נעלמים ומוחלפים ע"י מערכות ממוחשבות כמו רובוטים ותקשורת יעילה. מחשבים ואינטרנט מהווים חלק ניכר מהעיסוק היומיומי שלנו. ההשפעה על עולם המקצועות מורגשת בעשורים האחרונים. לדוגמה עבודה משרדית מבוצעת היום ביתר קלות ע"י פחות ופחות עובדים. זאת תוך החלפתם של מקצועות ייעודיים כמו קלדנות, טלפניות, תיוק וכו'. עדין אפשר למצוא משרות לקלדנות אך בהיקפים פוחתים ובשכר נמוך. מי שהרוויח הן חברות ענק כמו Microsoft שמכרו לנו את התוכנה. אז מה צופן העתיד הקרוב אילו מקצועות בסיכון להעלמות?

כדאי לבחון את הסיכון להעלמות במקצועות הקשורים למכירות. יותר ויותר אנשים קונים באמצעות האינטרנט בגדים, נעלים, מכשירי חשמל, חבילות בידור ונופש, ביטוח ואפילו שירותי כספים. כתוצאה מכך רבים מהמקצועות העוסקים בשיווק, סידור, אחסון והפצת מוצרים נמצאים בסיכון. הסיבה למהפך מצויה ביכולת של אתרי אינטרנט היום (ואם לא היום אז מחר) לספק מידע מדויק, אמין, להשוות בין ספקים שונים, להדגים איך יראה המוצר בסביבות שונות. כמו כן, אפשר לראות ביקורות גולשים על המוצר או השירות, כל זאת בלי לצאת מהבית. גידול המסחר המקוון עלול לרוקן חנויות ואפילו קניונים. לאור המגמה של גידול השימוש במחשבים ובאינטרנט אפשר לבחון את הבנקים כמעסיק. כמה אנשים עבדו בבנקים בעבר, כמה עובדים בו היום וכמה יעבדו בבנקים בעתיד הקרוב? מה היו ויהיו המקצועות שלהם? האם היקף הסחר או הרווחים של הבנקים נפגעו?

גם אם נרצה לצאת מהבית, מחשבים ורובוטים יעשו את העבודה בשבילנו. כבר כיום ישנן מערכות המאפשרות לנו לנווט בקלות או לבחור את אמצעי התחבורה הכי יעיל עבורנו. מערכות אחרות יאפשרו לנו לבחור שותפים לנסיעה, לשכור רכב לפי צרכים ייעודיים או נהג שיתופי שיבוא לאסוף אותנו. בעתיד הלא רחוק הרכב שיבוא לאסוף אותנו יהיה כפי הנראה אוטונומי. כזה שלא שותה ולא מתעייף. הוא ינהג בצורה בטוחה יותר מבני אדם ויגרום לפחות תאונות. האם מקצועות הקשורים לנהיגה לא ייעלמו? ישנה תלות בין מקצועות. מה יקרה למכוניות הפרטיות שיש לרבים באוכלוסיה? אם אנשים לא ינהגו אז גם הצורך במוסכים ובנית כבישים יקטן. האם מקצועות הקשורים לכך לא נמצאים בסיכון העלמות?

נתונים לגבי ישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הפיק דוח על הסיכון למחשוב בשוק העבודה בישראל בשנת 2019. הדוח טוען כי 15% מהמועסקים נמצאים בסיכון גבוה לכך שהמקצוע שלהם יהפוך לממוחשב בתוך עשור או שניים. עוד 54% מהמועסקים נמצאים בסיכון בינוני. אפשר לשים לב כי קצב השינוי בהעלמות מקצועות הצפוי יהיה מהיר יותר מבעבר.

הניסיון מלמד כי אם מקצוע בסיכון, עוד לפני שהוא נעלם, יותר עובדים מתמודדים על פחות משרות והשכר יורד. היכולת הכלכלית של אותם עובדים פוחתת. ביל גייטס, אחד מעשירי העולם שבנה את הונו ממחשוב, רואה את הבעיה מזווית אחרת ומציע כי רובוטים ישלמו מיסים כדי לפצות על אובדן ההכנסה של עובדים. מעבר לבעייתיות בישום ההצעה, אפשר להבין כי להשלכות מקצועות ממוחשבים יהיו השפעות נוספות.

מסקנות
כדאי לשים לב כי קשה לצפות את העתיד. התחזיות של מומחים, גם אלו שאפשר להגיע מהקישורים במאמר, הן ניתוח של המצב הקיים והשלכתו לעתיד. התחזיות הללו יכולות להשתנות אם יהיו שינויים מבניים במשק. לדוגמה סביר כי ממשלות ינסו להילחם באבטלה הגוברת ע"י שינוי מדיניות. מגבלות על המסחר הן דוגמה אחת לכך.

בכל מקרה, כדאי לך להתמחות במקצוע ללא סיכון למחשוב בשנים הקרובות. רצוי להתייחס לכך בבחירת לימודים של מקצוע המתאים לך.



אוניברסיטה או מכללה?

לאחר בחירת תחום הלימודים האקדמיים, ניצבים צעירים רבים בפני ההחלטה – היכן ללמוד? החלטה זו מורכבת משיקולים רבים, ביניהם: שיקולים אישיים, שיקולים גאוגרפיים, שיקולים חברתיים ושיקולים הנובעים מהבדלים בתוכניות הלימוד. מאמר זה יתמקד בהתלבטות – אוניברסיטה או מכללה, ויציג מגוון שיקולים לצעירים העומדים בפני ההחלטה היכן ללמוד.

על מנת לדון בשאלה האם כדאי לך ללמוד באוניברסיטה או במכללה יש להבין תחילה מהם ההבדלים בין שני סוגי המוסדות.
הבדלים פורמליים ולא פורמליים
מבחינת הגדרה פורמלית: אוניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק תארים אקדמיים, בעוד מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה, אשר אינו רשאי להעניק תואר דוקטור, ולרוב אינו עוסק במחקר. שני סוגי המוסדות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ולכאורה אין הבדל בין התארים האקדמיים שהם מעניקים (כלומר בוגרי תואר ראשון, לדוגמא, זכאים לתואר B.A, הן אם למדו באוניברסיטה והן אם למדו במכללה).
כביכול, על סמך האמור ניתן להסיק כי עבור סטודנט לעתיד, אשר אינו מעוניין בלימודי דוקטורט, אין משמעות לבחירה בין לימודים באוניברסיטה ללימודים במכללה. אך למעשה קיימים הבדלים נוספים, אשר אינם פורמליים, שראוי וחשוב לתת עליהם את הדעת.

שכר לימוד 
יש להבחין בין מכללה מתוקצבת לבין מכללה פרטית. הבסיס של שכר לימוד אקדמי באוניברסיטה או במכללה-מתוקצבת הוא קצת יותר מעשרת אלפים ש"ח לשנה. לעומת זאת, מכללות פרטיות, אשר אינן מקבלות סיוע כספי מהמדינה, רשאיות לדרוש שכר לימוד לפי ראות עיניהן. כך, למשל, שכר הלימוד במסלול האקדמי של המכללה למנהל עומד, נכון להיום, על כשלושים אלף ש"ח לשנה. חשוב לציין, לשם הסרת ספק, כי הן המכללות המתוקצבות והן המכללות הפרטיות מעניקות תארים המוכרים ע"י המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).

תנאי קבלה 
תנאי הקבלה באוניברסיטאות הם לרוב גבוהים יותר מתנאי הקבלה למסלולים מקבילים במכללות. לעובדה זו השפעה גם על מידת היוקרה של התואר: ככל שתנאי הקבלה קשים יותר כך נחשב התואר יוקרתי יותר.

מסלולי לימוד
יש לציין את מגוון מסלולי הלימוד המוצעים על ידי כל אחד משני סוגי המוסדות. למרות שהמכללות רשאיות לפתח תוכניות לימוד לתואר שני, רובן אינן עושות זאת והיתר מציעות מספר מצומצם מאוד של תארים שניים. גם מבחר התארים הראשונים שמציעות המכללות קטן ביחס לזה של האוניברסיטאות, ובדרך כלל כולל רק את המקצועות ה"מבוקשים".

מחקר מדעי
האוניברסיטאות, בניגוד למכללות, עוסקות גם (ויש שיטענו בעיקר) במחקר. כביכול, אין משמעות לעובדה זו עבור הסטודנט, אך למעשה, עצם העיסוק במחקר, גורם לכך שהמרצים באוניברסיטאות יעמדו בחזית המדע ובידיהם יהיה המידע העדכני ביותר. חשוב לשים לב לשני צידי המטבע – למרות שהעיסוק במחקר הוצג לעיל כיתרון לטובת המרצים באוניברסיטאות, ניתן לראות בו גם חיסרון. מתן הרצאות לסטודנטים אינו תחום העיסוק העיקרי של אנשי האקדמיה, ולעיתים הוא אינו בראש סדר עדיפויותיהם. לעומת זאת, מרצים במכללות, בייחוד במכללות הפרטיות, משתכרים תמורת הרצאותיהם בלבד ועל כן איכות ההרצאה תהיה חשובה להם ולמעסיקיהם.

יתרון הגודל? 
המכללות, לרוב, קטנות יותר, הן מבחינת סדר גודל פיזי והן מבחינת מספר תלמידים. הדבר מאפשר תחושת ביטחון ואינטימיות. לרוב, בעיקר במכללות הפרטיות, הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות יותר, מספר שעות התרגול רב יותר והיחס אישי יותר.

שוק העבודה
למרות שכביכול אין הבדל בין תואר B.A. של מכללה לזה של אוניברסיטה, שם המוסד שהעניק את התואר מופיע בתעודת הזכאות לתואר, ומקובל לציינו בקורות החיים. שני גורמים חשובים מייחסים משקל למוסד שהעניק את התואר: מעסיקים ומוסדות ההשכלה הגבוהה, בבואם לקבל מועמדים לתארים מתקדמים.
מעסיקים רבים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות, מכמה טעמים: מודעות לכך שתנאי הקבלה לאוניברסיטה גבוהים יותר, תפיסה של הלימודים באוניברסיטה כקשים יותר והעדפה לבוגרי מוסדות אשר המעסיקים עצמם מכירים ומעריכים.
השכר של בוגרי האוניברסיטאות גבוהה במקצת משכרם של בוגרי המכללות. מחקר שערך בנק ישראל מציג כי השכר השנתי ברוטו בקרב בוגרי תואר ראשון ושני באוניברסיטאות היה ב-2015-2018 גבוה בכ-10% משכר בוגרי המכללות הציבוריות, והשכר של בוגרי המכללות הפרטיות היה גבוה משכר בוגרי המכללות הציבוריות ב-6%–7%.
מצא מחקר מקיף שערכה המועצה להשכלה גבוהה (עמוד 58) כי במהלך ארבע שנים שחלפו מקבלת התואר, השתכרו בוגרי אוניברסיטאות 7-11% יותר מאשר עמיתיהם אשר למדו את אותו תחום-לימוד במכללה. אין להתייחס לנתון זה כאל שיקול מכריע, שכן הפערים משתנים בהתאם לתחום הלימוד (ישנם תחומים, כגון מדעי החברה, בהם הפער כמעט ואינו קיים) ובהתאם למספר השנים שחלפו ממועד סיום התואר.
גורם נוסף המייחס משקל למוסד בו נלמד התואר, הוא מוסדות הלימוד עצמם. לימודים מתקדמים מתקיימים בעיקר במסגרת אוניברסיטאית, שכן רק אוניברסיטה רשאית להעניק תואר שלישי (דוקטורט), ורוב לימודי התואר השני מתקיימים גם הם במסגרת זו. בקבלה לתארים מתקדמים, האוניברסיטאות נוטות להעדיף בוגרי אוניברסיטות, ולתת משקל למוסד בו נלמד התואר הראשון, ולא רק לציון התואר.

על סמך ההבדלים שתוארו עד כה, ניתן להסיק ולומר כי לימודים באוניברסיטה עדיפים על פני לימודים במכללה שכן יתרונותיהם רבים יותר. אך מסקנה זו, מעצם מהותה, אינה מתחשבת במארג המורכב של השיקולים ובייחודו של כל מקרה ומקרה. ברוב המקרים, אכן עדיפה אוניברסיטה, אך ישנם מקרים בהם למכללה יש יתרון..
על מנת לקבל החלטה לגבי סוג מוסד הלימודים (אוניברסיטה או מכללה), יש לקחת בחשבון את סוג התואר, את הנתונים האישיים אל מול תנאי הקבלה, את המוסד עצמו ואת היכולות האישיות. להלן דוגמאות למספר מקרים, בהם עדיף ללמוד דווקא במכללה.

תיאוריה ומעשה
ישנם תחומי לימוד מסויימים, מעשיים יותר, אשר מומלץ ללמוד במכללה. באם מטרת הלימודים היא רכישת מקצוע ומיומנויות, התואר שמעניקות מכללות מסוימות יהיה מקיף, מקצועי ויישומי יותר מזה שתעניק אוניברסיטה. כך, למשל, לימודי תקשורת באוניברסיטה יכינו אותך להיות חוקר/ת תקשורת, בעוד לימודי תקשורת באחת המכללות המתמחות בכך (כמו המכללה האקדמית ספיר) יעניקו לך סדנאות מגוונות, שתאפשרנה התנסויות מעשיות ורכישת כלים לעיסוק בתחום. דוגמא נוספת היא לימודי קולנוע - תואר בקולנוע של אוניברסיטה יהיו עיוני במחציתו, בעוד תואר של מכללה יעסוק פחות בקורסים תיאורטיים. יתרון חשוב נוסף למכללות, במסגרת הדיון על תארים מעשיים, הוא במרצים, אשר רובם "אנשי-שטח", ולא "אנשי-אקדמיה". הלימודים לתואר עם גוון מעשי, במסגרת מכללה קטנה, מאפשר יצירת קשרים עם המרצים, שיקלו על ההשתלבות בתעשיה הרלוונטית בסיום הלימודים.
ישנן אף מכללות אשר תואר מטעמן, בתחום הליבה שלהן, נתפס כיוקרתי בהרבה מזה של אוניברסיטה, באותו התחום. כך, למשל, תואר בעיצוב מטעם ביה"ס הגבוה להנדסה ולעיצוב - שנקר "נחשב" יותר מזה של כל אוניברסיטה. חשוב לציין כי הקשר בין יוקרה לתנאי קבלה מתקיים גם במקרה הזה, ולמכללות היוקרתיות תנאי קבלה גבוהים משל החוגים המקבילים באוניברסיטאות.

יחס אישי
ישנם אנשים מסויימים אשר מכללה תהווה עבורם מסגרת נוחה יותר, ותאפשר להם להביא טוב יותר את יכולותיהם לידי ביטוי. במידה ותחושת הביטחון והאינטימיות חשובה לך, רצוי לשים לב ליתרונות שלימודים במכללה מספקים. סדר הגודל הפיזי של המכללות מאפשר התמצאות קלה יותר, גודלן של הכיתות מאפשר היכרות אישית עם המרצים ועם החברים לקורס, כמו גם יחס אישי בשיעורים. מספר הסטודנטים המועט יחסית, במסגרת החוג כולו, מאפשר הכרות אישית עם אנשי הסגל המנהלי ולרוב, מספר שעות התרגול והתגבור גדול יותר. ניתן לסכם ולאמר שלרוב, הליווי המוענק לסטודנט במכללה הוא צמוד יותר. חשוב לסייג ולומר כי ישנן מכללות אשר אינן מספקות יתרונות אלו. למשל, מכללות המתמחות בלימודים מעשיים, המציבות רף קבלה גבוה, הן אמנם קטנות ואינטימיות, אך אופי הלימוד בהן תובעני, מלחיץ ואינטנסיבי. באם שיקול היחס האישי והסיוע במהלך התואר הוא שיקול חשוב עבורכם, כדאי לבדוק מהו מספר התלמידים בכיתה במוסדות בהם אתם שוקלים ללמוד, כמה שעות תרגול מוענקות והאם יש נהלי תגבור לקראת מבחנים.

החלטה יעילה 
שיקול נוסף שיכול להכריע את הכף לטובת לימודים במכללה, מהווים הנתונים האישיים של המועמד ללימודים (כלומר – ציוני הבגרות והפסיכומטרי). במידה והנתונים האישיים שלכם רחוקים מסף הקבלה האוניברסיטאי, מומלץ לעצור ולבחון את מערכת השיקולים. הרצון ללמוד באוניברסיטה "בכל מחיר", יכול לגרום לבזבוז זמן, כסף ומאמץ מיותר. לעיתים היתרון שיספקו לימודים באוניברסיטה אינו כה גדול, ביחס לעלות האישית שהוא דורש. על מנת להגיע להחלטה מושכלת, במקרה של פער בין תנאי הקבלה לנתונים האישיים, יש לקחת בחשבון הן את התחום שברצונכם ללמוד והן את המכללה שנתוניכם האישיים ומיקומכם הגיאוגרפי מאפשרים לימודים נוחים במסגרתה. ישנן מספר נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
- האם התואר שברצונכם ללמוד דורש מבחן חיצוני? ישנם מקצועות כמו ראיית-חשבון או עריכת-דין, אשר על מנת לעסוק בהם יש לעמוד במבחן מטעם גוף חיצוני (מועצת רואי החשבון או לשכת עורכי הדין, בדוגמאות שניתנו). המבחן זהה לכל הסטודנטים בתחום, בכל הארץ, ללא תלות במוסד הלימוד שבו רכשו את התואר. העמידה במבחן מהווה ראיה ישירה לרמת הידע שנרכש, ועל כן אין למעסיקים צורך להסתמך על המוסד שהעניק את התואר, כמקור מידע לרמתכם המקצועית כמועמדים לעבודה.
- האם ישנם פערים בשוק העבודה בין בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות בתחום הלימודים בו אתם מעונינים? במקצועות מסוימים, למשל הנדסה, בוגרי מכללות משתלבים בשוק בקלות יחסית. מומלץ לדבר עם בוגרי-תואר, העוסקים בתחום, או עם מעסיקים פוטנציאליים, על מנת להבין מהו היתרון שמעניק תואר מטעם אוניברסיטה
- באיזו מכללה אתם מעונינים ללמוד? ישנם הבדלים גדולים ברמת הלימוד וביוקרה של המכללות השונות. כדי להעריך באופן גס את רמתה ומעמדה של המכללה בה אתם מעונינים ללמוד, כדאי לבדוק כמה שנים היא קיימת, באילו תחומים היא עוסקת, האם היא מלמדת לתארים שניים, ומהם תנאי הקבלה אליה. נתון נוסף שיעזור לכם להעריך את המוניטין של המכללה תוכלו להפיק מהשאלה – האם אתם או חבריכם שמעתם על קיומה לפני שהתחלתם להתעניין בלימודים גבוהים? כמו כן, כדאי לדבר עם מעסיקים פוטנציאלים או עם בוגרי תואר העוסקים בתחומם, על מנת להעריך את מעמדה של המכללה בקרב מומחים בתחום.

סיכום
מסמך זה סקר את ההבדלים הבלתי-פורמליים שבין מכללות לאוניברסיטאות, והגיע למסקנה שללימודים באוניברסיטה יתרונות רבים יותר, ברוב המקרים. לצעיר המתלבט לגבי סוג מוסד הלימודים בו ירכוש השכלה גבוהה, מומלץ לבחון היטב את השיקולים המניעים אותו, כמו גם לאסוף מידע מקיף על מוסדות הלימוד בהם הוא מעוניין ללמוד, ועל משמעותו של תואר מטעמם במסגרת שוק העבודה, בתחום הרלוונטי. את רוב המידע יהיה עליך לאסוף בעצמך, אך אנו מקווים כי מסמך זה חידד עבורך את ההבדלים, תרם לך ידע והנחה אותך איזה מידע לאסוף ועל סמך מה לבסס את החלטתך.
באם אתם עדיין מתקשים בהחלטה ומתלבטים בין כמה מוסדות לימוד, תוכלו להגיע אלינו לפגישת ייעוץ ממוקדת, בה נתרום לכם מהידע ומהנסיון שלנו, וניעזר במודלים של קבלת החלטות על מנת לסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם.

בהצלחה בבחירה, בקבלה ובלימודים!
צוות שנהר
הדרכה וייעוץ ללימודים.



בחירת לימודים - אולי אחרי החגים ...

לעיתים קשה להגיע להחלטה הגדולה והחשובה של בחירת לימודים ומקצוע. למה יש לנו נטיה לדחות אותה למועד מאוחר יותר? מה המחירים שאנו משלמים על הדחיינות? איך אפשר לנצל את זמן 'החגים' כדי להתקדם להחלטה.

הנטייה לדחיינות
'אחרי החגים'... מי לא מכיר את הביטוי הישראלי כל כך, אחרי החגים...

כל כך הרבה פעמים שמעתי את התירוצים האלו, וגם את הקושי הגלום בהם:

'חשבתי שאסע לטיול הגדול ובמהלכו אבין מה אני רוצה ללמוד - והנה, עברה שנה, חזרתי לארץ ועדיין אין לי מושג'... וגם 'אחרי השחרור, מיד התחלתי עבודה מועדפת והייתי עסוק בלחסוך כסף, עבדתי משמרות כפולות, שעות נוספות, אבל כל הזמן לא הייתי מסוגל להתמודד עם השאלה המרכזית - מה אני הולך ללמוד?'.
נשמע מוכר?
ההחלטה על לימודים ומקצוע היא החלטה גדולה וחשובה, עם הרבה שיקולים ופרמטרים: מה מתאים לי ללמוד? במה אעבוד בעתיד? באיזה תחום אוכל לממש את היכולות והכשרונות שלי? באיזה תחום אוכל להרוויח ולאפשר לעצמי את רמת החיים שאני רוצה?
באופן טבעי, כשאנחנו לא יכולים או לא רוצים להתמודד עם משהו, אנחנו דוחים אותו... את ההחלטות החשובות ה'כבדות יותר', כמו ההחלטה על לימודים אקדמיים, אנו דוחים למועד בלתי מוגדר, בלתי ידוע ולא מחייב. כמה זה אופייני לנו...
האם אני מביא בחשבון את המחיר הגבוה של 'להחליט לא להחליט' מה המשמעות של בזבוז הזמן והכסף בחיפושי עבודה, בעבודה משעממת שהיא מתחת ליכולותי? מה החשיבות של להתחיל לעשות דברים משמעותיים החיים?

להחליט בזמן החגים
דווקא בתקופת 'החגים', יכול להיות הזמן המתאים להתמודד עם ההחלטות הגדולות ולא לדחות אותן: מה ללמוד? איפה ללמוד?
דווקא בתקופת החגים יש יותר זמן פנוי - נצלו אותו לחיפוש מידע באינטרנט ובמקורות אחרים. למשל, הכנסו לאתר שלנו, שנהר - הדרכה ויעוץ ללימודים, וקראו אודות המקצועות והשכר המקובל בהם במשק.
את הארוחות המשפחתיות תוכלו לנצל להתייעצות עם בני המשפחה: שוחחו עם הקרובים שביום יום לא יוצא לכם לפגוש, הוועצו עימם והיעזרו בניסיון החיים שלהם. למשל, אם אתם שוקלים ללמוד הנדסה, שוחחו עם הדוד המהנדס על יום העבודה שלו, מה הוא אוהב במקצוע שלו ומה הקשיים.
דברו גם עם אחים ובני דודים בגילכם, שכבר לומדים או נרשמו ללימודים אקדמיים - שמעו את החויות שלהם.
הקדישו זמן לחשיבה ולעיבוד המידע שאספתם וקיבלתם.
ערכו רשימה, רצוי בקובץ. הרשימה תסייע לכם לראות איזה מידע נוסף חסר לכם, האם עליכם לברר פרטים נוספים אודות תוכנית הלימודים ותנאי הקבלה, או לפנות ליעוץ (מה מתאים לך) והכוונה (ואיפה לומדים את זה) ללימודים.
כך תנצלו את תקופת החגים כדי להתקדם לקראת ההחלטה מה ללמוד, תקבלו תמיכה מקבוצת התמיכה הטבעית שלכם - חברים ובני משפחה - ותהנו מההתקדמות לקראת השגת היעדים שלכם בחיים, במקום שוב לדחות אותם.

בהצלחה!
צוות שנהר - הדרכה ויעוץ ללימודים




האם ללמוד תואר שני מיד לאחר התואר הראשון?

רבים מהמקצועות הנלמדים לתואר שני, מהווים התמחות ביחס לתואר ראשון. רבים מהמקצועות התעסוקתיים בשוק דורשים היום התמחות. אפשר ללמוד לתואר שני ברצף, בהמשך לתואר הראשון ואפשר לרכוש ניסיון מקצועי לפני שמתמחים בתואר השני. מהם היתרונות ומהן המגבלות של כל אפשרות?

מחקר באקדמיה
כאשר מטרת הסטודנט היא להיות חוקר באקדמיה, תואר שני מוקדם ככל האפשר הוא מרכיב חשוב בהכשרה. המחקר נעשה על ידי בעלי תארים מתקדמים ויש טעם בקיצור משך הלימודים כדי להגיע למחקר. כמו כן, האוניברסיטאות זקוקות לסגל אקדמי זוטר כדי לתרגל סטודנטים בשנים הראשונות ללימודיהם, לדוגמא ולכן יעודדו את המצטיינים להמשיך לימודיהם לתואר שני.
הסוגיה מתחזקת כאשר קיימת התלבטות באיזה תחום להמשיך לתואר שני, לאחר סיום תואר ראשון.
אנחנו נמצאים בעיצומו של "עידן המידע", עידן בו החידושים המדעיים הם כל כך מהירים, שבעלי מקצועות אקדמיים צריכים להתעדכן ולהתמקצע באופן שוטף. האקדמיה פועלת בשיתוף פעולה עם התעשיה ומקורות המימון למחקר נמצאים במוטיבציה של תאגידים וחברות עסקיות, לא פחות מאשר זו של האקדמיה. המשך לימודים לתואר שני לפי הידע והנסיון שלך בתואר הראשון לא יתאים בהכרח לדרישות המשק ולא בהכרח ינבא, כיצד תשתלב בעבודה. להערכתנו יש לעיתים בעייתיות בהמשך לימודים לתואר שני מיד עם תום הלימודים לתואר ראשון.

המשרה האקדמית הראשונה
לעיתים, בוגרי תואר ראשון ממשיכים מיד לתואר שני כדי "לפתור" את הקושי למצוא עבודה בתחום האקדמי אותו למדו. רבים מבוגרי תואר ראשון נתקלים בקושי למצוא עבודה בתחום הרצוי להם. המשרה הראשונה כאקדמאים קשה להשגה והיא תמיד "ליד" המשרה הרצויה. לבוגרי תואר ראשון לוקח בדרך כלל יותר זמן להשתלב בתחום הרצוי, ממה שהם משערים. לדעתי, כדאי לשלוח עשרות ואף מאות פעמים "קורות חיים" כדי להשתלב בעבודה. כן, למרות הקושי, להתעקש ולהשתלב. כי היתרון בנסיון מקצועי הוא עצום.

ניסיון בעבודה כמשפיע על הבחירה
יותר מכך, הניסיון המקצועי יכול לעדן את הבחירה שלך, בתחום התמקצעות בתואר שני, ואולי אפילו להוליך אותך לתחום התמקצעות אחר. בעלי נסיון מקצועי בוחרים, בדרך כלל, להמשיך לתואר שני במקצוע בו הם עובדים ולא במקצוע אותו למדו לתואר הראשון. רבים, שהחלו לעבוד כאקדמאים, גילו תחומים חדשים המעניינים אותם, אשר בהם הם המשיכו ללימודים מתקדמים. למשל, בוגרת מינהל עסקים עם התמחות בכספים ומימון, שעבדה בבנק גדול, קיבלה על עצמה פרוייקט בתחום המיחשוב וכתוצאה מההתנסות הזו החליטה ללמוד תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע (דבר שלא היתה עושה לולא הנסיון ב"שטח"). וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

סיכום
במידה והנך מעוניין להיות חוקר באוניברסיטה או המקצוע בו אתה מעוניין דורש התמחות ותואר שני, יש טעם להמשיך ללימודי התואר השני מיד עם סיום התואר הראשון. אחרת, עדיף לרכוש נסיון מקצועי ורק לאחר צבירת נסיון והיכרות עם המקצוע, להחליט האם ובאיזה תואר שני לבחור. במצב כזה, התואר השני יתרום לקידום הקריירה שלך.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.



החלטה גורלית - איך להחליט מה ללמוד?

מה מאפיין את תהליך ההחלטה על לימודים ומקצוע?
מהם הרגשות המלווים את המתלבט בבחירת לימודים אקדמיים? איזה תפקיד יש לשיקולים כלכליים? מה משקלם של שיקולים אישיים וחברתיים בהחלטה?

בחירת לימודים אקדמיים היא החלטה משמעותית. המאמר מציג מספר נקודות למחשבה ולעשיה, למי שמתלבט או עתיד להתלבט.

האם ללמוד את מה שחלמת עליו מילדות? או אולי את מה שהכי מבוקש עכשיו בשוק?
האם להתחשב במה שאומרים ההורים, בני המשפחה או החברים?
איך תדע מה מתאים לך? הרבה דברים מעניינים אותך, אבל אתה לא בטוח מה מביניהם יתאים לך ביותר...
את או אתה לא לבד. שאלות כאלו שואלים את עצמם צעירים רבים, הנמצאים בתהליך של בחירת לימודים אקדמיים, תהליך שהינו מפחיד ומרתק כאחד.
ממה נובע הפחד? הפחד נובע מתחושת אי-הוודאות: האם תצליח בבחירה שלך? האם תאהב את התחום שבחרת ללמוד? האם יהיה לך מעניין לעבוד במקצוע? האם תעניק לעצמך, בסופו של דבר, את רמת החיים שאתה שואף להשיג? מה יהיה המחיר הכלכלי והרגשי אם תעשה טעות? יחד עם כל הספקות, זהו תהליך מרתק ומלא תקוות. זוהי תחילתה של דרך חדשה, זהו שלב מלהיב בחיים. אתה מצפה ללמוד נושאים חדשים ומעניינים ולגלות עולמות מגוונים, ללמוד מקצוע שתוכל לעבוד בו ולהרויח ממנו בעתיד.

כיצד מתחילים?
אז איך להתחיל את התהליך המורכב, של בחירת לימודים לקראת מקצוע? רצוי להתחיל בחיפוש מידע באינטרנט ולברר מהן אפשרויות הלימודים. לשם כך רכזנו קישורים והסברים לתוכניות לימודים אצלנו באתר שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.
כמו כן, לכל מוסדות הלימוד יש אתרים מפורטים ובהם מידע אודות מסלולי הלימוד ותנאי הקבלה. תוכל להעזר בדף אוניברסיטאות ומכללות, בו יש קישורים לאתרים של מוסדות הלימוד.
כל מוסד עושה את המקסימום כדי ללכוד את תשומת ליבך. ניתן לראות את כל האתרים כשוק גדול וצבעוני של הצע וביקוש בתחום הלימודים האקדמיים. אתרי המוסדות ופירוט מסלולי הלימוד הרבים, יכולים לתת לך הרגשה של הצפה במידע. אפשר בקלות להתייאש ולטבוע... אבל, אתה חייב להתמקד במטרה. לא כדאי לאחר את ההרשמה ואולי גם יהיה צורך לעשות השלמות, ללמוד ידע נדרש לפני תחילת הלימודים.

הקשיים שבדרך  
באיזה תחום לבחור? מהו הכיוון? ההתלבטויות הללו הן התלבטויות קשות. להחלטה נכנסים שיקולים רבים. חשוב לזכור כי בלימודים האקדמיים - מה שמתאים לחברים שלך, לא בהכרח מתאים גם לך. גם התשובות אינן חד-משמעיות. האם כדאי להשקיע "שוב" בפסיכומטרי כדי להתקבל לאוניברסיטה או ללמוד במכללה? האם כדאי ללמוד לתואר ב.א (ראשון)? האם ללמוד מקצוע הדורש מ.א. (תואר שני)? האם עדיף ללמוד מקצוע "בטוח" כמו מהנדס? מהן אפשרויות הקידום בכל מקצוע ומקצוע?
איך להחליט מה כדאי לך ללמוד? איך לבחור מבין כל האפשרויות?
בהחלטות מכריעות בחיים יש מאבק פנימי בין רגשות ושיקולים הגיוניים. למשל, רגשית אתה רוצה ללמוד אמנויות, בגלל הכשרון ומאהבת האמנות, וכי חשוב לך לעסוק בנושאים שאתה אוהב לעשות. אולם שכלית, ההגיון אומר לך ללמוד מקצוע 'פרקטי' 'מעשי' כמו מדעי המחשב או הנדסה, כי בתחומים אלו יש סיכוי גבוה יותר למשרות בעלות מעמד והכנסה גבוהה.
ההחלטה על לימודים הינה החלטה שונה מסוג ההחלטות שקבלת בעבר. עד כה היה עליך לבחון מצב קיים ולבחור דרך פעולה מתוך טווח אפשרויות מצומצם יחסית. למשל, אילו מקצועות להרחיב לבחינות הבגרות. החלטות כאלו היו מאוד ספציפיות וממוקדות לעומת ההחלטה על מקצוע לחיים.
כיום, עליך להתמודד עם החלטה מורכבת- מה ללמוד?. החלטה זו כוללת שיקולים רבים וגם דורשת תכנון לטווח ארוך. בחירת תחום הלימודים האקדמיים היא בחירה מתוך מגוון אפשרויות רחב ולא תמיד ברור מהו המקצוע או העיסוק המדויק הנגזר מלימודים אלו. זהו הזמן המתאים לחשב את צעדיך לשנים הבאות, על כל המשמעויות הנובעות מכך. תכנון העתיד שלך נעשה בתנאים של אי וודאות רבה: אי וודאות לגבי התאמת כיוון הלימודים לך, אי וודאות לגבי הצלחתך בו.
זוהי החלטה שתוצאותיה ניכרות בטווח הקצר והארוך והשלכותיה רבות. בעקבות ההחלטה נדרשת השקעה של מאמצים ומשאבים רבים. לכן, החלטה זו צריכה להיות הבחירה הנכונה והמוצלחת ביותר שלך. 
פרט לשאיפות ולרצונות שלך המושקעים בהחלטה, גם הסביבה הקרובה הכוללת בני משפחה וחברים קרובים, מעבירה לך מסרים חזקים. לעיתים קרובות ההורים תולים בך ציפיות רבות ואף משמיעים דעות ורעיונות לגבי לימודיך ועתידך המקצועי. להורים יש נסיון חיים רב, אולם האם נסיון זה רלוונטי עבורך? האם השיקולים שלהם זהים לשלך? האם המקצוע שהם מאמינים, כי הוא נועד לך, אכן מתאים בעיניך? לא בהכרח.

כיצד מחליטים  
נחזור לשאלה שאיתה פתחנו - איך לקבל החלטה שתהיה מתאימה לך? אם התחלת בחיפוש מידע באינטרנט יש ברשותך עכשיו מידע רב על מגוון האפשרויות ללימודים אקדמיים. עתה כדאי לשקול כל אפשרות מול הרצונות שלך, מול יכולות הלמידה שלך ומול מגוון השיקולים החשובים לך. איך תדע אם זוהי ההחלטה הנכונה?
פניה ליעוץ מקצועי יכולה להתיר את הסבך ולהקל על ההחלטה. כמו בתחומים אחרים בחיים, יעוץ לימודים מיומן ואובייקטיבי יכול לעזור לך בתהליך ההחלטה. מטרת הייעוץ היא להקטין את אי הוודאות הרבה שבתהליך ההחלטה. ביעוץ תקבל הכוונה מיועצים בעלי נסיון מקצועי, המכירים את מגוון האפשרויות, שידעו לשאול את השאלות הנכונות ולברר את הכיוונים המתאימים לך. במהלך הייעוץ יוצגו בפניך חלופות אפשריות, יובהרו יתרונותיהן וחסרונותיהן ותקבל מידע נוסף. כלומר, תהליך הייעוץ יעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה על המקצוע המתאים לך וגם ימקד אותך במסלול הלימודים המתאים.

לסיכום: ההחלטה מהו המקצוע ומהו מסלול הלימודים המתאים לך, היא החלטה אישית הנעשית בהקשרים חברתיים. החלטה זו משפיעה רבות עליך ועל העתיד שלך. הבנת המאפיינים של החלטה מורכבת ומיוחדת זו תסייע לך להגיע להחלטה הנכונה מבחינתך. החלטה נכונה הינה החלטה המתחשבת במגוון השיקולים האישיים, הכוללים שיקולים רגשיים, כלכליים, חברתיים ואחרים.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.



המבחן הפסיכומטרי - למה והאם זה כדאי לך?

המבחן הפסיכומטרי הוא אחד מתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולרבים זה אחד המכשולים הגדולים בדרך לאוניברסיטה. יש צורך להשקיע זמן רב וגם כסף כדי להתכונן ולהצליח בו. 
ההבנה של הסיבות לקיומו של המבחן, יכולה לעזור בהגדלת המוטיבציה שלך להתכונן למבחן אליו. נושא שני לדיון זה, האם כדאי לך לחפש אלטרנטיבות אחרות, על פני המבחן הפסיכומטרי, כדי להגיע למטרה, שהיא – לימודים לקראת המקצוע המתאים לך.

המצוקה של רבים מול המבחן הפסיכומטרי היא ברורה. קשה לקבל ציון מתאים במבחן כדי להתקבל לאוניברסיטה. אנו פוגשים כל יום אנשים שצריכים להתמודד עם תנאי הקבלה ללימודים האקדמיים. ישנם אפילו צעירים רבים המשקיעים שנים בנסיון להצליח במבחן. הפסיכומטרי, הופך לעיתים להיות מטרה בפני עצמה והמטרה, לימודים אקדמיים ומקצוע מתאים, מתרחקת.

הביקוש להשכלה גבוהה
כיום, אנו נמצאים בעידן, בו הביקוש להשכלה גבוהה גדול ממספר מקומות הלימוד באוניברסיטות. להגדלת כמות הלומדים יש עלויות רבות, ביניהן - הכורח בהעלאת שכר הלימוד במוסדות האקדמיים. יש חשש כי מחירים גבוהים ללימודים האקדמיים יחריפו עוד יותר את הניכור בחברה הישראלית וכי ההשכלה הגבוהה תהיה נגישה לעשירים בלבד.

איך מתמודדים במדינות אחרות? 
יש מדינות עשירות כמו יפן או צרפת, בהן ציוני הבגרות מאפשרים כניסה ללימודים אקדמיים (באופן מדורג, ציונים גבוהים לאוניברסיטאות וציונים טובים ובינוניים - למכללות) אבל בישראל סביר, שמבחינה תקציבית, המדינה (המממנת לפחות מחצית משכר הלימוד של כל סטודנט במוסדות המתוקצבים על-ידה) אינה מסוגלת לממן כניסה פתוחה של כל מועמד בעל תעודת בגרות ללימודים האקדמיים, מטעמים תקציביים. כמו כן, כניסה פתוחה לבעלי תעודת בגרות אינה מתאפשרת גם בידיעה שרבים מבעלי הזכאות לבגרות לא יעמדו בדרישות האקדמיות של שנה א` באוניברסיטה. גם שיטות אחרות, לא הוכיחו את עצמן כטובות יותר במיון המועמדים המתאימים ללימודים אקדמיים.

מסקנות ממחקרים שנעשו בישראל
במחקרים שנערכו ע"י פרופ' רות בייט מרום ואחרים נמצא, כי תעודת הבגרות לבדה אינה מנבאת מהימנה של הצלחה בלימודים האקדמיים. למרות זאת, לפני מספר שנים, האוניברסיטאות ניסו ליישם את ציוני הבגרות בלבד, כתנאי קבלה. זה נקרא `מצרף` - מדד שכלל ציוני בגרות במקצועות מסוימים יחסית לממוצע הבגרות הכולל. שיטה זו הובילה לכניסה ללימודים גבוהים של סטודנטים, שחלקם לא היו מסוגלים להתמודד עם המטלות האקדמיות ונשרו מהלימודים, כולל במקצועות חיוניים כמו רפואה, סיעוד ומקצועות חיוניים אחרים. מניסוי זה התברר כי ציוני בחינות הבגרות בלבד, אינם כלי ממיין יעיל לאוניברסיטה.
במחקרים הנ"ל נמצא גם, כי הציון הפסיכומטרי בשילוב עם ציוני הבגרות מנבאים טוב יותר את ההצלחה של המועמדים בלימודים האקדמיים, ולכן נבחרה שיטה המשלבת את שני המדדים (בגרות ופסיכומטרי).

לעבור את המשוכה
האם המבחן הפסיכומטרי מתאים לך? רוב המועמדים ללימודים אקדמיים מתיחסים למבחן הפסיכומטרי כאל 'כורח' שיש להבחן בו 'בלית ברירה' ולא מתוך רצון. זאת כיון שהמטרה – המקצוע האקדמי המתאים לך, מקדשת את האמצעים.לכן, רבים מעדיפים להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להתכונן היטב למבחן הפסיכומטרי ולעבור את רף הכניסה הנדרש. אך, אם הלימודים האקדמיים הם נושא חשוב עבורך, ואינך מתכוון להבחן במבחן הפסיכומטרי עליך לשים לב לשני נושאים: מצד אחד- אתה עלול להגביל את אפשרויות הלימודים הפתוחות בפניך ומצד שני – אתה עדיין יכול ללמוד מקצועות רבים באוניברסיטה הפתוחה או במכללות שאינן דורשות ציון פסיכומטרי, ולהגיע למקצוע המתאים לך בדרכים אחרות.

לסיכום, המבחן הפסיכומטרי נבחר כאחד משני המדדים המהווים תנאי קבלה ללימודים אקדמיים. כאשר המבחן הפסיכומטרי משוקלל יחד עם ציוני בחינות הבגרות, הוא כלי יעיל מבחינת האוניברסיטאות למיון מועמדים ולניבוי הצלחתם בלימודים. במידה ואינך מתכוון להבחן במבחן זה, אתה מגביל את אפשרויות הלימודים הפתוחות בפניך אך עדיין יכול ללמוד במוסדות שאינם דורשים מבחן זה.

בהצלחה!
צוות שנהר – הדרכה ויעוץ ללימודים.



לימודים אקדמיים עם לקויות למידה?

לצעיר המתמודד עם לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז היה מן הסתם קשה יותר ללמוד כנער. האם הקשיים ימנעו ממנו להגיע להשכלה ולתעסוקה המתאימה לכישוריו? גם אם השאיפות ללמוד ולהצליח קיימות, עדין ישנן שאלות פרקטיות כמו: איך מגיעים ללמודים גבוהים? האם כדאי לי לנסות לשפר השגים קודמים? האם אני אצליח לשפר? האם יש לי את הכוח והמוטיבציה להתמיד בכך?

בחירת מקצוע ולימודים
צעירים רבים בשנות העשרים לחייהם, חווים קשיים בבחירת מסלול לימודים גבוהים שיוביל אותם למקצוע ולקריירה, גם ללא קשיי למידה. זוהי בחירה מורכבת וקשה, המושפעת משיקולים רבים, אך יחד עם זאת היא מרגשת וכוללת ציפיות ותקוות לעתיד. רבים מהמקצועות הנחשקים היום דורשים השכלה גבוהה.

ניסיון העבר
לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז מוסיפים לעיתים דאגות. חלק מבעלי לקויות הלמידה אוחזים בזכרונות לא נעימים משנות הלימודים בבית הספר, והם חוששים כי הלימודים הגבוהים יגרמו להם מצוקה ותיסכול דומים. חלקם חוששים שלקויות הלמידה שלהם יהוו מכשול וימנעו מהם להצליח באתגרים שיציבו הלימודים הגבוהים. האם החששות מוצדקים? האם קושי בלימודים בתיכון מנבא חוסר הצלחה בלימודים אקדמיים? לא בהכרח.
חלק מחששותיהם של הצעירים בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב מוצדקים – יכולות הלמידה שלהם אכן נמוכות יחסית והלימודים הגבוהים יהיו קשים יותר עבורם מאשר לרוב האוכלוסייה. עם זאת, חשוב להדגיש שאין קשר בין לקויות למידה לבין אינטלגנציה או כישורים אחרים. חלק ניכר מבעלי לקויות הלמידה הם צעירים מוכשרים שהלקות והחרדות הנלוות לה מונעות מהם להביא את יכולותיהם לידי ביטוי.

לקויות למידה והצלחה בקריירה
בעלי קשיי למידה או ריכוז, שלמדו להתמודד עם מגבלותיהם, מגיעים לעיתים להישגים גבוהים יותר מאשר אנשים "רגילים". לדוגמא, מחקר (שנערך בבריטניה) העלה כי חלקם של העשירים בעלי הפרעות קשב וריכוז גבוה בצורה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיה.
כאשר מתייחסים ללקות כחלק אינטגרלי של האדם ומביאים בחשבון גם את היתרונות, אפשר להגיע להישגים אקדמיים ניכרים. הדוגמא המפוסמת ביותר היא אלברט איינשטיין, שלא הצליח בלימודיו בתיכון אלא במתמטיקה ובפיזיקה בלבד. אנשים המודעים ליכולותיהם, למגבלותיהם וגם לדרישות המערכת בה הם ילמדו, יכולים אפילו להצטיין בלימודים וישנם מתייעצים שלנו המעידים על כך.

האתגרים בלימודים אקדמיים
הלימודים האקדמיים אינם מהווים השכלה כללית כמו בתיכון. גם אם היתה לך בעיה במתמטיקה או בעיה של התבטאות בכתב בתיכון, אפשר למצוא את המקצוע בו לא תחוש את המגבלות בצורה יומיומית. יחד עם זאת, לימודים אקדמיים נעשים במסגרת קשיחה יחסית, שבה יש להשלים משימות, שלעיתים הן קשות יותר לבעלי לקויות למידה, הן לקראת הלימודים והן במהלכם. לכן, דרוש תיכנון מה ללמוד, היכן ללמוד וגם למצוא פתרונות לשאלה איך ללמוד.

ייעוץ והכוונה לבעלי לקויות למידה
כדאי לתכנן את הלימודים ביתר הקפדה תוך העזרות בהכוונה ויעוץ מקצועי, בגלל המחירים הכלכליים והנפשיים הכרוכים בכך. ליועץ מקצועי, המתמחה בפתרון התלבטות של צעירים בעלי לקויות למידה ובעלי הפרעות קשב יש ידע וניסיון רלוונטי שיכול לעשות את ההבדל.
תהליך יעוץ והכוונה ללימודים המיועד למתמודדים עם לקויות למידה מתחיל באבחון, שמטרתו לאתר את נקודות החוזק והחולשה, את היכולות, הציפיות, השאיפות, המטרות והכישורים של המתייעץ. לבעלי לקויות למידה, כמו לכל צעיר אחר, יש נקודות חוזק, שיכולות לעזור להם להתמודד עם הקשיים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהקושי. צעירים רבים בעלי לקויות למידה אינם מודעים לקושי המדויק שמפריע להם. אם אתם בעלי לקויות למידה, או קשיי קשב וריכוז, הכוונה מאיש מקצוע תלמד אתכם מהו הקושי שלכם ואיך ניתן להתמודד איתו. בסוף התהליך תדעו עם מה אתם יכולים להתמודד ואיך, תדעו האם כדאי להשקיע בשיפור הישגים לימודיים (בגרות, פסיכומטרי) והחשוב מכל - תבחרו את המקצוע המתאים לכם, זה שיביא לידי ביטוי את החוזקות ויעקוף את החולשות.



לימודים לאורך החיים

עולם התעסוקה משתנה בימינו בקצב מהיר. ידע הולך ונצבר, חידושים טכנולוגיים מופיעים ומקצועות חדשים מתעצבים. על מנת להסתגל לשינויים יש לרכוש השכלה רלוונטית ועדכנית. הלימודים מלווים כיום את האדם לכל אורך חייו – הן בעת רכישת המקצוע, בתחילת דרכו, והן לכל אורך הקריירה, על מנת לשמור על ידע עדכני. מגוון המקצועות הולך וגדל, מאגרי ידע נצברים בכל תחום. זוהי מגמה חיובית, המצביעה על התפתחות האנושות, אך היא מציבה את האינדיבידואל במצב מורכב, שכן עליו לבחור בתחום הלימודים בו ירצה להתמקצע.

מה תפקיד הלימודים לפני האוניברסיטה
הלימודים מתחילים בימינו כבר בגיל צעיר, עם הכניסה לבית הספר. אין לראות זאת כמובן מאליו שכן בימים עברו נטלו הילדים חלק בעול הפרנסה, ורכשו כישורים מעשיים על מנת לסייע להוריהם. לימודי הילדים כיום כוללים השכלה בסיסית בתחומים מגוונים: קריאה, כתיבה, שפות זרות, מתמטיקה ועוד. אלו הם תחומי ידע חיוניים להשתלבות בעולם המודרני. מלבד זאת מקנים הלימודים בבית הספר הרגלי למידה חשובים שישמשו את הילד בהמשך דרכו. כבר בשלב בית הספר מתאפשרת לילדים בחירה בתחומי העמקה והתמקצעות. חלק מחטיבות הביניים מאפשרות שיעורי בחירה, ובשלב התיכון יש לבחור אלו מקצועות בגרות להרחיב. זהו השלב הראשוני של ההתמקדות בתחום ידע מסוים.

לאחר השלמת שתים-עשרה שנות לימוד ותעודת בגרות לא תם מסלול רכישת ההשכלה. עד לפני עשורים ספורים היה מקובל לרכוש מקצוע מייד עם תום השירות הצבאי, בהכשרה קצרה, ולהשתלב בשוק העבודה. השכלה גבוהה הייתה נחלתם של מעטים. כיום המסלול השכיח שעוברים הצעירים כולל לימודי תואר ראשון. לשם ההשוואה: ב-1960 התחילו פחות מ-5,000 סטודנטים את לימודי התואר הראשון, ב-2010 החלו יותר מ-50,000 סטודנטים את לימודיהם. למרות הנורמות החברתיות, גם ההחלטה ללמוד לימודים גבוהים אינה מובנת מאליה ודורשת ביצוע של בחירה מושכלת. ישנם כיום בוגרי תואר ראשון רבים מצרכיו של השוק. במקביל, ישנו מחסור בבעלי הכשרה טכנולוגית המאפשרת הפעלת, תיקון והתאמת מיכשור. בחירה בלימודי תואר ראשון היא אמנם מקובלת חברתית, אך אינה מחויבת המציאות, שכן גם לימודי תעודה יאפשרו רכישת מקצוע ויספקו פרנסה.

לימודים לרכישת מקצוע
לאחר שנערכים השיקולים המתאימים, ומתקבלת ההחלטה להמשיך ללימודים גבוהים או ללימודי תעודה, עומד הצעיר בפני החלטות נוספות. ראשית, עליו להחליט מה הוא רוצה ללמוד ולשם מה שנית, היכן ללמוד, ושלישית, מתי ללמוד. החלטות אלו הן החלטות עצמאיות ומשמעותיות, שישפיעו על עתידם של הצעירים שעומדים בפניהן.
ישנם צעירים המתקשים בקבלת החלטות אלו. הבחירה נתפסת בעינהם כהרת גורל, והם מעדיפים לדחות את ההחלטה ואת הלימודים, למועד לא ידוע. למעשה, גם הבחירה "לא להחליט" היא החלטה בפני עצמה, וככזו יש לה השלכות, כלכליות בעיקר. דחיית שלב רכישת המקצוע מגדילה את מספר שנות העיסוק בעבודות מזדמנות ומקטינה את מספר שנות הקריירה. במצב של קושי בקבלת ההחלטה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. גורם נוסף לדחיית הלימודים, מלבד הקושי להחליט, יכול להיות ספי הקבלה הגבוהים במוסדות להשכלה גבוהה. צעירים רבים משקיעים מזמנם על מנת לשפר את הישגיהם עד לרמה הנדרשת ללמידת המקצוע בו הם מעונינים. זוהי השקעת זמן לגיטימית וחשובה, כל עוד היא נעשית לשם הגעה למקצוע המתאים לצעיר. יחד עם זאת, ישנם צעירים המשקיעים זמן ומאמץ לריק, שכן יכולותיהם אינו מאפשרות להם להגיע להישגים הנדרשים. גם במצב כזה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי, על מנת לבחון האם "המקצוע הנכסף" הוא אכן המקצוע המתאים ביותר, והאם ישנן אלטרנטיבות מתאימות יותר.

לימודים לבעלי מקצוע
לימודי המקצוע הפורמליים מעניקים רק את יסודות המקצוע. רכישת הידע ממשיכה לכל אורך הקריירה. לדוגמא, מהנדס המסיים את לימודי ההנדסה יודע רק כרבע מהידע שיצבור במהלך שנות עבודתו, רופא יודע רק חמישה אחוז מהידע עם תום לימודיו.
הידע יכול להירכש בדרכים מגוונת. דרך אחת היא באמצעות לימוד עצמי, מחקרי, הכולל חיפוש וצריכת מידע במאגרי הספריות ובאינטרנט. דרך אחרת יכולה להיות לימוד קורסים והשתלמויות, או המשך ללימודים מתקדמים. ישנם תחומים הדורשים הכשרה מעשית (סטאז' והתמחות) בתום הלימודים, על מנת לעסוק בהם. בתחומים אחרים נלמדים רזי המקצוע באמצעות התנסות מעשית לא פורמלית. כלומר, מתוך עבודה לצד מומחים בתחום, התבוננות בעבודתם וקבלת הדרכה מהם.

צעיר בתום לימודיו הוא בעל ידע רחב וכללי בתחום המקצועי שלו. עם התפתחות הקריירה, הוא ילך ויתמקצע בתת-תחום מסוים שבו יבחר, וירכוש ידע ממוקד רב. ההתמקדות נעשית באמצעות רצף של בחירות הקובעות את אופייה של הקרירה.

למידה מתמדת היא חיובית, מוסיפה עניין וגיוון למקצוע, ומאפשרת צמיחה והתקדמות. יחד עם זאת, לפעמים "לא עומדים בקצב". למשל, מצב בו נכנסת טכנולוגיה חדשה לתחום מסוים וחלק מבעלי המקצוע אינם מצליחים או אינם מעונינים ללמוד כיצד להשתמש בה. במצב כזה ניצב האינדיבדואל, שוב, בפני בחירה: האם ללמוד בכל זאת את הטכנולוגיה? האם לבצע שינוי בתוך התחום המקצועי ולבחור בכיוון התקדמות והתמקצעות חדש? האם לנצל את ההזדמנות לשינוי קריירה מקיף?

סיכום
הלימודים הפורמליים והבלתי פורמליים מהווים חלק משמעותי מחייו של אינדיבידואל בעידן המודרני. הם מאפשרים התפתחות, צמיחה ושינוי, ובמקביל מעמידים את האדם בפני החלטות מרובות לאורך חייו המקצועיים. בין אם האדם עומד בתחילת דרכו, לפני לימודי הבסיס, בין אם הוא בעיצומה של הקריירה בעודו מבסס את כיוונו האישי המקצועי בתחום ובין אם הוא בסופה של קריירה אחת ולפני תהליך של שינוי קריירה או לימודי העשרה, בחירות בנוגע ללימודים מהוות מרכיב חשוב בחייו. בחירות אלו ישפיעו על עתידו ויאפשרו התקדמות ושינוי, ועל כן יש לבצען מתוך שיקול דעת, מחשבה מעמיקה ולעיתים באמצעות קבלת סיוע וייעוץ.



תכנון קריירה מול שינוים מקצועיים

איך אפשר היום לתכנן את הקריירה שלי כדי שתתאים לעולם של מציאות משתנה?

ניתן להגדיר קריירה כרצף של משרות ופעילויות המביא את האדם להשגים כלכליים או חברתיים, ומספק הגשמה עצמית ותחושת סיפוק. יחד עם זאת, הקריירה אינה רק סך המשרות המרכיבות אותה. משרה, מקצוע או מקום עבודה הם מונחים שמתארים מצב נתון, את מה שהאדם עוסק בו עכשיו. לעומת זאת, הקריירה היא תהליך דינמי ומתמשך לטווח ארוך. במהלך תהליך בניית הקריירה נפתחות אפשרויות חדשות ומתאפשרים כיווני התקדמות נוספים. האדם בוחר מבין האפשרויות הללו וכך בונה את הקריירה הייחודית והאישית שלו. תחושתו של האדם כי הקריירה היא אכן שלו, נובעת מהבחירות האישיות שביצע.

על מנת לבסס קריירה אישית, המביאה את מכלול הצרכים של האדם בחשבון ומובילה להגשמה אישית, חשוב שההחלטות המעצבות את הקריירה תהיינה מושכלות. החלטה מושכלת היא החלטה הנובעת משיקול דעת ומתוך שאיפה להגעה ליעד מסוים. הגדרה טובה של יעד מקצועי מונעת "הליכה לאיבוד" בתוך שלל האפשרויות וההחלטות ומאפשרת תכנון לטווח רחוק. כך האדם מעצב את חייו במו ידיו ואינו "מתגלגל" למקומות העלולים שלא להיות מתאימים לו.

אם כך, הצעד הראשון בתכנון קריירה הוא הצבת יעד – לאן אני רוצה להגיע?. זוהי שאלה חשובה ומאוד קשה לענות עליה מבלי "לפרק אותה" לתת-שאלות אשר יביאו בחשבון שיקולים מורכבים. תת-שאלות כאלו יכולות להיות: מה מתאים לי לעשות? מה אני אוהב לעשות? במה אני טוב? איזה תחום יביא לידי ביטוי את נקודות החוזק שלי? איזה תחום יעקוף את נקודות החולשה שלי? איזה יעד יענה על הצרכים שלי, יגשים את שאיפותי וחלומותי? האם היעד מתאים ליכולות שלי?
אלו שאלות לא פשוטות כלל, שדורשות תהליך מחשבתי מאומץ ו"הסתכלות פנימה". מלבד החיפוש הפנימי המורכב אחר התשובות, יש להכיר את מגוון תחומי העיסוק. ללא הכרות כזו עלולים להחמיץ כיוון מתאים, פשוט מתוך חוסר ידיעה על קיומו. מצב לא רצוי נוסף שעלול להיגרם מחוסר ידע, הוא בחירה בכיוון שעשוי להשמע מלהיב, אך למעשה העיסוק בו בפועל אינו מתאים, ואינו עונה על הצרכים. במהלך תהליך בחירת היעד ותכנון הקריירה, רצוי להחשף לתחומי עיסוק מגוונים ולאסוף מידע נרחב אודותיהם: מהי ההכשרה הנדרשת לעיסוק בתחום? היכן ניתן לרכוש אותה, ובכמה זמן? מהי העלות הכלכלית של הלימודים (מבחינת שכר לימוד וזמן נדרש)? מהו הביקוש בשוק למקצוע? מה הצפי להתפתחות התחום ולביקוש עתידי? מהו השכר הממוצע במשק? האם השכר עולה עם הניסיון? באלו "קפיצות"? מהו אופיו של העיסוק במקצוע בפועל? מהן שעות העבודה המקובלות? האם ישנו מגוון בתוך התחום? האם קיימת אפשרות להתקדמות רוחבית? מהן אפשרויות הקידום וההתפתחות? את התשובות לשאלות אלו לא תמצאו מתוך מחשבה מאומצת, אלא רק באמצעות תחקיר מקיף. רצוי לחפש מידע באינטרנט (למשל כאן), ולהתייעץ עם בעלי קריירה בתחומים בהם אתם מתעניינים.

מתוך ההתבוננות פנימה והחוצה ייתגבש יעד המתאים למכלול הצרכים. כעת עולה השאלה השנייה, החשובה לא פחות – איך אני מגיע ליעד?. היעד יגדיר את הדרך, כפי שיהיה עליו לעשות לכל אורך הקריירה העתידית. על מנת לבסס קריירה בתחום הנבחר יש צורך ברכישת השכלה או הכשרה מתאימות. גם כאן, יש לבחון מגוון הבטים לפני ההתכנסות להחלטה: מהן אפשרויות הלימודים? מה היתרונות והחסרונות של כל מסלול לימודים? האם אחד המסלולים מועדף יותר בשוק? באלו מוסדות ניתן ללמוד זאת? מהם תנאי הקבלה? כיצד ניתן לנצל ולמנף השכלה או ניסיון קודמים? בחירה במסלול לימודים לצורך בניית קריירה, בשונה מלימודים לצורך הרחבת הדעת בלבד, דורשת תכנון קדימה: מהן אפשרויות הלימודים המתקדמים שנפתחות בתום מסלול הלימודים? איזה יתרון מספקים הלימודים הגבוהים בשוק? אלו מיומנויות, כלים וידע מספקים הלימודים? כיצד תורמים הלימודים להתפתחות האישית?

תהליך תכנון קריירה או שינוי קריירה הם תהליכים מורכבים, מסובכים ולעיתים אף מפחידים. יחד עם זאת, אלו תהליכים מרתקים, מלהיבים ומלאי תקווה. הרגלי החשיבה ודפוסי ההחלטה הנרכשים תוך התהליך מהווים "רווח משני" יקר וחשוב. באלו יעשה שימוש, לכל אורך הקריירה, על מנת להמשיך ולבחור בדרכים נכונות, שיקדמו את ההגעה ליעד ועל מנת לבחון שוב את התאמתו של היעד לצרכים המשתנים.

שני השלבים הראשונים של תהליך תכנון או שינוי הקריירה הם הקשים ביותר. לאחריהם יעשה התהליך פשוט יותר, הן משום שדפוסי החשיבה והבחירה יהיו מוכרים יותר והן משום שהשלכות הבחירות בתוך הקריירה תהיינה פחות רחבות. במהלך השלבים הראשונים בגיבוש הקריירה כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. הייעוץ מתיר את הסבך, שואל את השאלות הנכונות, מלווה ומבהיר. יועץ קריירה מקצועי הוא אדם הבקיא בשוק המקצועות ובמאפיינים של כל מקצוע. כמו כן, היועץ מבצע "תחקיר" לגבי מאפייניו האישיים של המתייעץ, על מנת להבין מהן הנטיות המקצועיות שלו, מהן השאיפות שלו ומה מתאים לו לעשות. מתוך החיבור של הידע על המתייעץ והידע על השוק, יכול היועץ להמליץ על כיוונים אפשריים לקריירה. לאחר שהמתייעץ מגיע לתשובה על השאלה "לאן אני רוצה להגיע?", ממשיך תהליך הייעוץ ומתמקד בשאלה הבאה – "איך אני מגיע לשם?". יועץ הקריירה מסייע למתייעץ לתכנן את הדרך היעילה והטובה ביותר להגיע אל היעד. כאשר מוגדר היעד ומותווית הדרך, קל יותר לקבל החלטות מושכלות גם בהמשך הדרך ולעצב את הקריירה בצורה מתאימה ונכונה לבעל הקריירה.



כל הזכויות שמורות לשנהר הדרכה ויעוץ ללימודים.